רפורמת הסדרי הבחירה, שהוצגה כהבטחה הגדולה של מערכת הבריאות הציבורית בישראל, הפכה עד מהרה לשדה קרב בין משרד הבריאות, מנהלי בתי החולים והמבוטחים. בעוד שמשרד הבריאות מציג את הרפורמה כהצלחה, אנשי מקצוע ואגודות ציבור מתריעים: "אבחונים מתעכבים, חולים לא מקבלים מענה, ובתי חולים עלולים לקרוס".
הרפורמה, שנכנסה לתוקפה בפברואר 2024, כללה שינויים נרחבים שנועדו להרחיב את זכויות המבוטחים, לצמצם פערים גאוגרפיים ולהגביר את השקיפות במערכת הבריאות. בין עיקריה:
- פתיחת תחומים רפואיים מוחרגים, כגון ניתוחי נשים ופסיכיאטריה, לבחירה חופשית של המטופל.
- הנגשת רשימות נותני השירות למבוטחים, בצורה דיגיטלית ופיזית.
- קביעת אמת מידה חדשה שמבטיחה זמינות גבוהה יותר של מרכזי-על בפריפריה.
אך למרות הכוונות הטובות, עולות טענות קשות על יישום הרפורמה והשלכותיה.
השלכות כלכליות על בתי החולים
מנהלי בתי חולים בפריפריה טוענים כי ההסדרים החדשים פגעו קשות במוסדותיהם. הד"ר אוהד הוכמן, מנכ"ל "בני ציון", התריע כי "משרד הבריאות אוסר עלינו לתת הנחות, אך 'כללית' מפנה מטופלים לבתי חולים אחרים כדי לחסוך. זה גרם לנו להפסד של 40 מיליון שקלים בשנה". הד"ר אסנת לבציון-קורח, מנכ"ל "שמיר", הזהירה מפני עיכוב באבחונים ומעקבים רפואיים: "השלכותיה של מדיניות זו מסכנות חיים".
לפי שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה, הרפורמה "נכשלה בהנגשת מידע לציבור". מבוטחים רבים לא מודעים לזכויותיהם ואינם מצליחים למצוא מידע ברור באתרים של קופות החולים.