במהלך כהונתו כדובר צה"ל מעד הגרי לא פעם בלשונו, ובין היתר ניתן למנות את הדוגמאות הבאות:
- ביקורת על הדרג המדיני - הגרי הצהיר כי "בשביל להחליש את חמאס - הדרג המדיני צריך לקבל החלטות". מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה: "צה"ל מחויב לביצוע מטרות המלחמה שהציב הקבינט". האמירה נתפסה כביקורת על תפקוד הדרג המדיני, מה שהעמיק את המתח בין צה"ל לממשלה.
- עימות מול ראש הממשלה - בתגובה להצהרת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שטען כי מערכת הביטחון הסתירה ממנו מידע חשוב, הצהיר הגרי כי "צה"ל לא הסתיר ולא מסתיר מידע מהדרג המדיני" וכי ללשכת ראש הממשלה יש נגישות לכל מידע מודיעיני רלוונטי.
- הוצאת הרוח מהמפרשים - בראיון, אמר הגרי: "הרעיון של להשמיד את חמאס - זה פשוט זריית חול בעיני הציבור... חמאס זה רעיון, חמאס זה מפלגה. זה נטוע בלבבות של האנשים - מי שחושב שאנחנו יכולים להעלים את חמאס הוא טועה". אמירה זו נתפסה כעומדת בניגוד להצהרות הדרג המדיני, שהציב את השמדת חמאס כיעד מרכזי. גורמים במערכת הפוליטית טענו כי דבריו פוגעים במורל הלאומי ואינם משקפים את עמדת הדרג המדיני. כמו-כן, הועלה חשש שההתבטאות מספקת רוח גבית לאויב.
- צמצום מטרות המלחמה - בהצהרה על מטרות המלחמה, אמר הגרי: "אנחנו מחויבים למטרת מלחמה מרכזית אחת - השבת 109 החטופות והחטופים". גורם מדיני הגיב כי "הבחירה של דובר צה"ל להזכיר בהצהרתו רק מטרת מלחמה אחת - תוך התעלמות מיתר מטרות המלחמה - היא בניגוד גמור להגדרות והנחיות הדרג המדיני". הגרי נאלץ לפרסםהבהרה: "השבת החטופים היא מטרה נעלה, אך היא לא מטרת המלחמה היחידה".
- תפישת איום בעייתית - בהצהרה שחוללה סערה מזירת הטבח במג'דל שמס, אמר הדובר: "איש לא חשב שארגון טרור רצחני ירה למגרש כדורגל שבו נערים ונערות מבלים". אמירה זו עוררה גל ביקורת, במיוחד מצד חברי כנסת, שטענו כי "זו אינה פליטת פה, אלא עדות לכשל בתפיסת האיומים".
- הטלת דופי בלוחמים - האירוע בקבטיה, בו כוחות צה"ל השליכו גופות מחבלים מגג תחת אש כבדה, עורר סערה בתקשורת ובמערכת הפוליטית. תא"ל לא המתין לממצאי התחקיר, שבסופו נקבע כי החיילים פעלו בהתאם להוראות, והזדרז לפרסם הודעה שבה גינה את הפעולה שהייתה במציאות מורכבת ותיאר אותה כ"חמורה ואינה עומדת בקנה אחד עם ערכי צה"ל", וזאת רק על סמך סרטון שפורסם ברשתות החברתיות, במקום לגבות את הלוחמים בשטח. גם לאחר שהתבררו ממצאי התחקיר, לא פרסם הגרי התנצלות על הגינוי.
- אי איזכור שיוך ארגוני ברור - דובר צה"ל נמנע מהגדרת שיוך ארגוני של מחבלים, כגון תיאורם כחלק מ"פתח", המזוהה עם הרשות הפלשתינית, דבר שנתפס כהטיה פוליטית ופגיעה בהסברה הישראלית. זאת לעומת שיוך מחבלים פלשתינים לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי.
- פרסום מכתבי התרעה - בעקבות פרסום מידע ביטחוני על מכתבי התרעה שנשלחו מצה"ל לראש הממשלה נתניהו ב-2023, האשים ח"כ שמחה רוטמן האשים את דובר צה"ל בניהול "קמפיין פוליטי", וציין כי המידע פורסם בניגוד לפרקטיקה המקובלת בתכתובות ביטחוניות, ורמז שהדבר נועד לעורר סערה פוליטית.
- חשיפת מיקומי כוחות - הדובר ספג ביקורת חריפה בעקבות פרסום סרטון שתיעד את פעילות אוגדה 98 בדרום לבנון. מבקריו טענו כי הסרטון חשף מיקומי כוחות ופעולות מבצעיות, מה שעלול לסכן את חיי הלוחמים. בתגובה לביקורת הרחבה ברשתות החברתיות, צה"ל מחק את הסרטון.
- הסתרת החלטות פוליטיות - תת-אלוף הגרי סירוב במשך תקופה ארוכה לענות על שאלות בנוגע לשירותו הצבאי של רון שרף, פעיל אחים לנשק שקרא לסרבנות. העיתונאי עמית סגל טען כי הגרי מגן על שרף, למרות שהואשמותיו כ"פגיעה חמורה בביטחון". מנגד, צה"ל הדיח קצינים אחרים שביקרו את מערכת הביטחון על מדיניות שאינה מספיק תקיפה כלפי האויב.
- מניעת מידע מהציבור - דובר צה"ל גם קיבל החלטות שהתפרשו כסתימת פיות כמו איסור נאום של תת-אלוף עופר וינטר. כמו-כן, בחר לחתוך קטעים מנאומי מפקדים שבהם הייה ביקורת על צמרת צה"ל או שהתעורר חשש שפרסומם יביך את צמרת הצבא.
- האשמת לוחמים במות חטופים - הגרי ספג ביקורת בעקבות דבריו על מותם של ארבעה חטופים בח'אן יונס, בהם רמז כי ייתכן שנפגעו מאש צה"ל. בביקורת נטען כי אמירות אלו מחלישות את המורל הלאומי ומשדרות תבוסתנות.
- מניעת דיווחי אמת בצפון - ראש המועצה האזורית גליל עליון, גיורא זלץ, תקף את צה"ל ואת הגרי, בטענה שהודעות הצבא אינן נכונות וזורעות פחד בתושבים. הוא דרש מהצנזורה ודובר צה"ל לשנות את ההודעות ולאפשר לתקשורת לדווח אמת, ולא להפחיד תושבים. עוד הותקף הדובר על כך שבדיוחיו על התקיפות בלבנון נמסרת תמונה חלקית תוך התעלמות ממסירת מידע מלא לציבור.
- פגיעה בחופש הביטוי ובחופש העיתונות - הגרי שלח מכתב להנהלת ערוץ 14 בעקבות סרטון שפורסם נגד הרמטכ"ל הרצי הלוי, בו נכתב: "זו חציית קו אדום, הסתה מכוונת וביזוי של צה"ל ומפקדיו בעת מלחמה".
- שתיקה רועמת - הגרי שמר על שתיקה בשבועיים הראשונים של חודש נובמבר 2024, ואפילו נמנע מלצאת לתקשורת ביום שבו נפלו שישה חיילי צה"ל במהלך לחימה בעזה (13.11.24), כדי לספק לציבור מידע מיידי ולמסגר את האירועים בהקשר הנכון.
|