שופטי בית המשפט העליון
דפנה ברק-ארז,
דוד מינץ ו
יעל וילנר נתנו (11.12.24) תוקף של פסק דין לשינויים מרחיקי הלכת שהכניסה הממשלה בתוכנית לחלוקת תלושי מזון לנזקקים, בעקבות עתירותיהן של התנועה לאיכות השלטון ותנועת חדו"ש.
מדובר במיליארד שקל שנועדו לחלוקה למאות אלפי משפחות מדי שנה, בדמות כרטיסי נטענים באמצעותם יוכלו לרכוש מזון. מאחורי התוכנית עמד יו"ר
ש"ס,
אריה דרעי, ואת כללי החלוקה קבע אשתקד שר הפנים וחבר מפלגתו,
משה ארבל. העותרות טענו שהקריטריונים נותנים עדיפות לחרדים ומחמיצים אוכלוסיות מוחלשות נוספות שראויות לסיוע בתחום המזון, שכן הם התבססו על זכאות להנחה בארנונה - מה שמעניק עדיפות למשפחות מרובות ילדים, מבלי לתת מענה למשפחות אחרות החיות במצוקה ושהן בעלות הכנסה נמוכה.
בספטמבר 2023 הורה השופט
אלכס שטיין לעכב חלוקת 600 מיליון שקל באותה שנה. בעקבות הדיון בעתירות הוקמה ועדת מנכ"לים של משרדי הממשלה הרלוונטיים, כדי לבחון את הטיפול המתאים בנושא, כולל זהותו של המשרד אשר יפעל ליישום הקריטריונים לחלוקת הסיוע ואת העקרונות לקביעת אמות המידה לחלוקת תווי המזון.
הודעת העידכון בעקבות עבודת הוועדה הוגשה לפני שלושה חודשים. משנת 2025, כל הפרויקטים לסיוע בתחום הביטחון התזונתי ירוכזו במשרד הרווחה (בראשותו של
יואב בן-צור, איש ש"ס), וכי יגובשו "אמות מידה ייעודיות" לחלוקת סיוע תזונתי "באופן שלא ידרוש לשוב ולהסתמך על מבחני הכנסה שנקבעו לעניינים אחרים, כדוגמת מבחני ההכנסה לצורך זכאות בארנונה או מבחני ההכנסה לצורך קבלת קצבאות שונות מביטוח לאומי". לדברי בג"ץ, בכך למעשה נענתה הדרישה העיקרית שעמדה ביסוד העתירות.
עוד נמסר, כי לשנת 2024 נותרו לחלוקה 300 מיליון שקל, מתוכם יחלק משרד הפנים 210 מיליון שקל על-פי הקריטריונים הקיימים, לאחר שיוכנסו בהם תיקונים משמעותיים (כגון הקניית זכאות מלאה למקבלי הבטחת הכנסה וביטול ההגבלה למספר הילדים המקנים זכאות לקבלתם). היתרה (90 מיליון שקל) תועבר לפרויקט הביטחון התזונתי של משרד הרווחה, כאשר 30 מיליון שקל מתוכם יהיו תקציב ייעודי עבור הציבור הערבי.
המדינה חויבה בתשלום הוצאות של 15,000 שקל לכל אחת מן העמותות. את התנועה לאיכות השלטון ייצגו עוה"ד אריאל ברזילי ואורי הס, את חדו"ש ייצגה עו"ד
יפעת סולל, את המדינה ייצגו עוה"ד שוש שמואלי ויונתן סיטון, ואת הכנסת - עו"ד יצחק ברט.