“העירו אותי ב-6:29 בבוקר,” מספר נתניהו. באותה עת, חמאס כבר פתח במתקפה חסרת תקדים מרצועת עזה, שכללה ירי טילים נרחב וחדירת חוליות מתאבדים לתוך ישראל. בתוך שעות, 1,200 ישראלים נהרגו, והכוחות הביטחוניים הבינו כי מדובר באירוע בקנה מידה שונה מכל סבב לחימה קודם. “זה היה בבירור לא עוד סבב,” אמר נתניהו.

הכרזת מלחמה

נתניהו הגיע למטה הצבאי בקריה, כינס את הקבינט והכריז על מלחמה. “אמרתי שזו תהיה מלחמה ארוכה,” הוא נזכר. ב-8 באוקטובר, חיזבאללה הצטרף למלחמה, וישראל מצאה את עצמה עם חזית צפונית פעילה. “עכשיו היו לנו שתי חזיתות פוטנציאליות,” אמר נתניהו. ב-9 באוקטובר, פנה נתניהו לראשי היישובים בעוטף עזה: “אני מבקש שתעמדו איתן, כי אנחנו עומדים לשנות את המזרח התיכון.”

דילמה צבאית בצפון

בראיון מתיחס נתניהו לחילוקי הדעות עם שר הביטחון יואב גלנט ועם הרמטכ"ל הרצי הלוי. ב-11 באוקטובר, שר הביטחון וראשי הצבא הציעו למקד את הלחימה נגד חיזבאללה ולהשאיר את חמאס ללא תגובה. “אמרתי, ‘אנחנו לא יכולים לעשות את זה,’” סיפר נתניהו. “לא ננהל מלחמה בשתי חזיתות בו-זמנית. אחד בכל פעם.” ברגע של ערפל קרב, התקבל מידע מודיעיני שצנחנים של חיזבאללה חדרו לגליל ולכיוון טבריה. נתניהו הורה להמריא מטוסים למתקפה רחבת היקף על לבנון, אך ברגע האחרון התברר כי מדובר בטעות בזיהוי – העקבות שהתגלו היו של אווזים, לא של מחבלים. נתניהו שיבח את התמיכה של נשיא ארה”ב ג’ו ביידן, שהגיע לישראל ב-18 באוקטובר. “זו הפעם הראשונה שנשיא אמריקני מבקר בישראל בזמן מלחמה,” אמר נתניהו. בנוסף, ארה”ב שלחה שתי נושאות מטוסים למזרח התיכון, שסייעו לישראל לשמור על יציבות בגבול הצפון.

נתניהו התייחס לאתגר המשמעותי של הלחימה נגד חמאס – המנהרות שהפכו לחלק מרכזי באסטרטגיית ההגנה וההתקפה של הארגון. “אף אחד מעולם לא נלחם במנהרות אינטנסיביות כל כך, באזור עירוני צפוף כל כך,” אמר נתניהו. על אף העצות האמריקניות להימנע מחדירה קרקעית ולהתמקד בהפצצות אוויריות, נתניהו הבהיר כי הפצצות בלבד אינן מספקות: “מהאוויר, אתה יכול לכסח את הדשא. אתה לא יכול לעקור את השורשים. אנחנו כאן כדי לעקור את חמאס, לא רק לתת מכות הרתעה.”

המהלך הקרקעי בעזה

ישראל החלה במהלך קרקעי רחב היקף בעזה, תוך התקדמות לכיוון רפיח שבגבול מצרים. נתניהו סיפר כי האמריקנים הזהירו מראש מפני כמות עצומה של נפגעים: “אמרו לנו שכניסה לרפיח תעלה ב-20,000 קורבנות. סגן הנשיא קאמלה האריס אמרה שזה בלתי אפשרי לפנות את האזרחים שם.” אולם נתניהו עמד על כך שהכניסה הכרחית: “אם לא נשיג שליטה על מעבר רפיח – אנחנו לא יכולים להתקיים כמדינה ריבונית. נהפוך למדינת חסות ולא נשרוד.” במאי 2024, ישראל פתחה במהלך התקפי על רפיח, תוך שימוש באסטרטגיה מתקדמת לפינוי אזרחים. האזרחים פונו במהירות לאזורי חוף בטוחים, והמבצע הוביל לנפגעים מעטים הרבה יותר מהצפוי.

חיסול יחיא סינוואר

אחד מההישגים המרכזיים של המערכה היה חיסולו של יחיא סינוואר, מנהיג חמאס, שנחשב למוח שמאחורי מתקפת 7 באוקטובר. חיסולו הגיע בעקבות ניתוק קווי האספקה המרכזיים של חמאס ברפיח. “ברגע שחמאס איבד את קווי האספקה שלו ואת המנהיגות שלו, הארגון איבד את היכולת לנהל מלחמה אפקטיבית,” ציין נתניהו.

סגירת גבול מצרים: מסדרון פילדלפי

נתניהו הסביר את חשיבות השליטה במעבר רפיח ובאזור המסדרון הפילדלפי לאורך גבול מצרים: “אם לא נשמיד את קווי האספקה של חמאס ונשלוט בסגירה הדרומית, הארגון פשוט יתחמש מחדש.” הכניסה לרפיח שינתה את כללי המשחק, והביאה לסיום היכולת של חמאס להבריח נשק או להקים מחדש את תשתיות הלחימה שלו.

תמיכת ארה”ב מול התנגדויות

למרות הצלחות המבצע, נתניהו חשף כי ישראל נאלצה להתמודד עם אתגרים משמעותיים גם מבחינת יחסי החוץ עם ארצות הברית. “האמריקנים אמרו לנו, ‘אם אתם נכנסים לרפיח, אתם לבד. אנחנו לא נשלח לכם את הנשק הקריטי שאתם צריכים.’ זה לא היה קל לשמוע,” אמר נתניהו. אולם הוא הבהיר כי ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה תלות מוחלטת באספקת נשק אמריקנית: “השאלה של הנשק תיפתר. השאלה של הריבונות שלנו – לא. זו שאלת קיום.” נתניהו הציג את המערכה נגד חמאס כהישג אסטרטגי וצבאי יוצא דופן: השמדת תשתיות המנהרות, ניתוק קווי האספקה, וחיסול ההנהגה הבכירה של הארגון, ובפרט יחיא סינוואר. “אנחנו לא נסיים את המלחמה לפני שנשמיד את חמאס,” הוא הבהיר.

במהלך השנה שלאחר המלחמה, ישראל המשיכה לחזק את כוחותיה ולהכין מתקפה מיוחדת נגד חיזבאללה. בספטמבר 2024 יצאה לדרך מתקפה שהשמידה את רוב מלאי הטילים הבליסטיים של חיזבאללה בתוך שש שעות בלבד. קדם לכך מבצע מרשים: פיצוץ הביפרים ומערכות התקשורת של פעילי חחיזבאללה, מבצע שפגע בכ-1500 מחבלים - חלק מהם נהרגו, השאר יצאו מכלל פעולה. במהלך המבצע שנערך בספטמבר, ישראל השתלטה על שידורי הטלוויזיה בלבנון והזהירה אזרחים להתפנות מבתיהם לפני התקיפה. “ביצענו את המכה הממוקדת הגדולה בהיסטוריה,” אמר נתניהו.

חיסול נסראללה

נתניהו חשף כי התקבלו ראיות מודיעיניות שהראו שחסן נסראללה, מנהיג חיזבאללה, נטל פיקוד ישיר על הפעולות הצבאיות בלבנון. “נסראללה הפך לציר המרכזי של הציר האירני,” אמר נתניהו. “הוא החליף את קאסם סולימאני.” ההחלטה לחסל את נסראללה התקבלה, וישראל פעלה במהירות להשמיד את תשתיות חיזבאללה, כולל מערך המנהרות הענק שתוכנן לשמש לפלישה לצפון ישראל. לאחר חודשים של לחימה, חיזבאללה פנה לבקש הפסקת אש. במהלך הזמן הזה, ישראל נטרלה את רוב האיומים הצפוניים, כולל טילים ומנהרות התקפה.

שיבוש אספקת הנשק לחיזבאללה, פגיעה בסוריה

במקביל, ישראל פעלה נגד מתקני טילים וסוללות הגנה אוויריות באירן, ושיבשה את אספקת הנשק לחיזבאללה דרך סוריה. נתניהו סיפר כי ישראל פגעה גם במתקני הנשק הכימי של סוריה כדי למנוע את נפילתם לידי גורמים קיצוניים.

נתניהו הדגיש כי המלחמה שינתה את מאזן הכוחות האזורי, החלישה את חמאס ואת חיזבאללה, וערערה את היציבות של אירן. “כוח אינו רק כלי נשק – אלא גם הרצון להילחם וליזום,” סיכם.

השפעת המלחמה על אירן

בזמן שישראל מתמודדת עם חמאס וחיזבאללה, נחשפו השפעות משמעותיות על אירן, שהיוותה עוגן מרכזי בציר האיום נגד ישראל. לדברי נתניהו, “אירן השקיעה 30 מיליארד דולר בסוריה ועוד 20 מיליארד בלבנון, והכל ירד לטמיון.” כתוצאה מהלחימה ומהמתקפות הישראליות, אירן מצאה את עצמה מבודדת ומתקשה לשקם את תשתיותיה האסטרטגיות. ישראל פגעה במתקני הייצור של טילים בליסטיים באירן והשמידה סוללות הגנה אוויריות קריטיות. נתניהו אמר כי פגיעות אלו אילצו את אירן לחשב מחדש את כמות התחמושת שלה. “ייקח להם שנים לשקם את זה – בהנחה שלא נפגע שוב,” הדגיש.

מכה לאירן ולציר שלה

נתניהו הסביר כי כל תקיפה ישראלית נגד אחד מחלקי הציר האירני גררה השפעה רוחבית:

• “הפלת חיזבאללה הייתה אמורה להגן על אירן, אך אירן לא הצליחה להגן על חיזבאללה.”

• “חיזבאללה לא הצליח להגן על אסד, ואסד לא הצליח להגן על אירן.”

לדבריו, התקיפות הישראליות שברו את הציר האירני והותירו את אירן בבלבול: “הם הושפלו כשתשתיות ההגנה האווירית שלהם הופלו, והם הבינו שאין להם איך להחזיר מלחמה.”

משבר מנהיגות באירן

נתניהו התייחס גם למצבה הפוליטי של אירן: “הם ייכנסו ל-2025 עם מנהיג חולה בן 85.” חמינאי, המנהיג העליון של אירן, נמצא תחת לחץ רב, גם מבית וגם בשל ההשלכות של התמיכה הכושלת בציר האירני. אירן צריכה להתמודד גם עם האפשרות של חזרתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית. נתניהו הביע אופטימיות לגבי השפעתו של טראמפ על ישראל ועל המאבק באירן: “נשיא טראמפ תמך בישראל לאורך כל המלחמה,” אמר נתניהו. הוא ציין כי האיומים של טראמפ על חמאס עזרו לישראל לבסס עמדת כוח. במיוחד ציין נתניהו את האפשרות להמשיך בתהליך נורמליזציה עם ערב הסעודית, כמרחב פעולה ישיר מול אירן: “הרחבת הסכמי אברהם, שאותם עיצבנו תחת הנהגתו של טראמפ, תעזור לצמצם את כוחו של חמאס ושל אירן.”

ישראל ואירן: המבט לעתיד

על השאלה האם ישראל מתכוונת לתקוף את תוכנית הגרעין של אירן, נתניהו השיב בתשובה מעורפלת: “אני תמיד אמרתי שהמבחן שלנו עוד לפנינו.” לדבריו, אירן נכנסת לשנים הקרובות כשהיא חלשה יותר מאי פעם, ומעמדה האסטרטגי מתערער, במיוחד מול ההישגים המדיניים של ישראל.

בראיון מעמיק ל-Wall Street Journal, ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הציג את הדרך שבה ישראל הצליחה לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון בעקבות אירועי 7 באוקטובר 2023. הוא תיאר כיצד ישראל התאוששה מהמתקפה הקטלנית של חמאס, שהביאה לרצח 1,200 ישראלים, והצליחה למוטט את תשתיות הטרור של הארגון, תוך השתלטות על מעבר רפיח וחיסול מנהיג חמאס, יחיא סינוואר. בנוסף, הוא תיאר את ההצלחות מול חיזבאללה, שספג מכה אנושה עם השמדת מאגרי הטילים שלו וחיסול מנהיגו, חסן נסראללה, מה שגרם לערעור הציר האירני-סורי-חיזבאללה.

אירן: מציאות חדשה ואיומים לעתיד

נתניהו התייחס במילים נחרצות להשפעות המלחמה על אירן. לדבריו, המשטר האירני השקיע מיליארדים בתשתיות טרור באזור, אך כעת איבד כמעט הכל. “אירן השקיעה כנראה 30 מיליארד דולר בסוריה, עוד 20 מיליארד דולר בלבנון, ואלוהים יודע כמה על חמאס. והכל ירד לטמיון,” אמר נתניהו. המלחמה פגעה קשות בתשתיות הקריטיות של אירן, כולל מערכות הגנה אוויריות ויכולות ייצור טילים בליסטיים. לדבריו, ייקח לאירן שנים לשקם את הנזקים, אם בכלל: “הם עכשיו צריכים לחשב כמה תחמושת יש להם, כי ייקח להם שנים לשקם אותה – בהנחה שלא נפגע שוב.” נתניהו הדגיש את מצבה הפוליטי השברירי של אירן כשהוא מתאר את המנהיג העליון עלי חמינאי, שאמור להיכנס לשנת 2025 כשהוא בן 85 ובמצב בריאותי ירוד: “אירן תיכנס ל-2025 עם מנהיג חולה בן 85, כשהוא רואה את הקנה של טראמפ מכוון לעברו.” חמינאי, לדבריו, מתמודד עם האפשרות שחזרתו של דונלד טראמפ לנשיאות תגרום ללחץ אמריקני מחודש ואגרסיבי יותר על המשטר האירני.

מבט לעתיד: טראמפ, סעודיה והגרעין האירני

• חזרתו של טראמפ לנשיאות: נתניהו רואה בכך הזדמנות אסטרטגית לישראל. “טראמפ תמך בישראל לאורך כל המלחמה. האיומים שלו על חמאס חיזקו את עמדתנו,” אמר. הוא צופה שכהונה נוספת של טראמפ עשויה להפעיל לחץ מחודש ומשמעותי על אירן ולהגביל את שאיפותיה האזוריות.

• נורמליזציה עם ערב הסעודית: נתניהו מאמין שההצלחות האסטרטגיות של ישראל במלחמה שיפרו את מעמדה האזורי, במיוחד מול מדינות המפרץ. “הרחבת הסכמי אברהם היא המהלך הטבעי הבא,” אמר. הסכם עם ערב הסעודית, לדבריו, עשוי להוות גורם מפתח בחיזוק היציבות האזורית ובהחלשת כוחה של אירן.

• הגרעין האירני: נתניהו נותר מעורפל בנוגע לתוכניות ספציפיות, אך הבהיר שהמאבק נגד שאיפות הגרעין של אירן יישאר בראש סדר העדיפות של ישראל. הוא הוסיף באופן קריפטי: “אמרתי תמיד שהמבחן עוד לפנינו, ואני לא מוציא את עצמי מהמשוואה הזו.”

נתניהו תיאר כיצד ישראל הצליחה לערער את אויביה האסטרטגיים – חמאס, חיזבאללה ואירן – ולהשיג ניצחון משמעותי בשדה הקרב ובזירה המדינית. עם זאת, הוא הדגיש כי האתגרים האסטרטגיים נותרו בעינם, במיוחד בנושא הגרעין האירני. הוא הביע אופטימיות לגבי האפשרות שחזרתו של טראמפ לנשיאות וצעדים להרחבת הסכמי אברהם יסייעו לישראל להתמודד עם האיומים המתמשכים ולהבטיח את ביטחונה לעתיד.