ועדת החוץ והביטחון קיימה (יום ג', 31.12.24) דיון בהצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) (תיקון מס' 36), התשפ"ד-2024. ההצעה מבקשת להסדיר בחקיקה את תשלום רכיב "השלמת תקופות השירות" שהוא רכיב בקצבת הפורשים משירות הקבע בצה"ל, לגבי גמלאים שכבר פרשו וכן לגבי מי שטרם פרש. כדי להסדיר השתתפות מסוימת של גמלאי שירות הקבע בהסדרת הרכיב כאמור, מוצע לקבוע מנגנון של הפחתה חלקית ומדורגת בעידכוני הגמלה העתידיים לפי מדד המחירים לצרכן, כך שהגמלה לא תפחת אלא רק שיעור עדכונה יושפע. מנגנון זה יחול גם על משרתים בהסדר הפנסיה התקציבית שעדיין לא פרשו." ח"כ חנוך מילביצקי אמר: "חשוב לי כחבר קואליציה להבהיר ושכל מי שצריך להבין שיבין, אין בקואליציה רוב להעביר את החוק הזה, ובכלל לאשר את האירוע שנקרא הגדלות רמטכ"ל. יש תקציב קשה מאוד ולכן אנחנו לא מתכוונים בעתיד הנראה לעין להעביר את הנושא הזה של הגדלות רמטכ"ל. אם תמשיכו לשלם באופן הזה אנחנו נדרוש בוועדת הכספים שכל תקציב שמשולם ייגרע ויקוזז מתקציב משרד הביטחון." ח"כ מרב מיכאלי: "הוקמה ועדת נגל שאמורה להסתכל על התמונה הגדולה ואולי הדבר הנכון זה לחכות כדי לראות את המסקנות שלה. מה שקורה פה זה כרגיל, לקחת משהו שכל ממשלות ישראל לדורותיהן היו שותפות לו, ושוב להשתמש בו כקרדום כדי להכפיש את צה"ל. פתאום הקואליציה פועלת לפי החוק, פתאום חשוב מה הייעוץ המשפטי אומר. זו ממשלה שרק השבוע העבירה תשלומים מופרכים למנכ"לים."

"ראוי לאפשר לדרג המדיני בממשלה ובכנסת לעשות הסדר חלופי"

שי סומך, משרד המשפטים: "בשנת 2019 הוגשה עתירה בנושא, ובית המשפט עדיין לא הכריע בשאלה המשפטית. עמדת המדינה היא שיש שני מרכיבים מרכזיים בהסדר - רכיב שירות החובה ודחיית השירות והם לא מתיישבים עם הדין בהיבט של הרוחביות שלהם. סעיף ההסמכה שמתוכו אפשר להגדיל פנסיה תקציבית לא מאפשר הגדלה רוחבית כזו. בהתחשב מצד אחד באי החוקיות ומצד שני בכך שמדובר בהליך שהחל בשנות ה-60, עמדתנו היא שראוי לאפשר לדרג המדיני בממשלה ובכנסת לעשות הסדר חלופי. הכרעה משפטית מטבע הדברים היא או חוקית או לא חוקית, החלטה של הממשלה והכנסת מאפשרת להגיע לפשרות." תא"ל אמיר ודמני, רמ"ט אכ"א ורח"ט הפרט: "אני בא לפה בשם המשרתים בצה"ל, שגם ברגעים אלה משרתים בכל הגזרות, בכל מזג אוויר ובכל מצב. מה שאנחנו מדברים פה הם דברים שניתנים בכל ארגוני הביטחון וגם במקומות אחרים בשירות הציבורי. יש סמכות חוקית, הדבר איננו לא חוקי אלא דורש הבהרה.

אנשי הקבע שמשתחררים עוד שנים נמצאים בחוסר ודאות

אנחנו באנו אחרי שהתקיים שיח והסכם עם האוצר ועל דעת משרד המשפטים. מדובר בהצעה מאוזנת שמתעדפת את הלוחמים בצורה ברורה. היא מתייחסת למי שנמצא מעל 11 שנה ולא עולה מעל 7%. זה הסדר מידתי שמביא את הלוחמים למקסימום של 14%. בראי של שנת פרישה זה 25% לוחמים, 25% טכנלוגים ו50% תומכי לחימה. למה אני בא עכשיו ומבקש לקדם את הדבר הזה בדרך המלך דרך הכנסת? סיבה ראשונה זה אנשי הקבע שמשתחררים עוד שנים נמצאים בחוסר ודאות וזה אתגר גדול להשאיר את האנשים האלה בצה"ל. דבר שני, חלק מההסדרים שקבענו בכוונתנו להסדיר את פנסיית הגישור ובכוונתנו להביא את זה בשבועות הקרובים לאישור הוועדה כחלק מהמכלול. דבר שלישי, הוועדה הזו, הכנסת והממשלה טיפלו בצורה מאוד משמעותית בנושא המילואים ובחיילי החובה וכך צריך להיות אבל לצערי לא טיפלנו בנושא משרתי הקבע והדבר הוא כאבן ריחיים על מדינת ישראל. קשה להביא את האנשים הטובים לצה"ל ויש לנו פער משמעותי באנשים" יו"ר הוועדה, ח"כ יולי אדלשטיין: "אני תמיד אומר לחברי הוועדה שלא ראוי לראות גיוסים בוועדה, ולהביא ח"כים להצבעות מבלי שהם יודעים על מה הם מצביעים. בדרך כלל אני אומר את זה כאמירה ערכית אבל במקרה הזה זו גם אמירה מעשית. או שנסכים על צורך בקידום חקיקה או שלא, כל מי שחושב שאפשר להעביר את זה בגיוסים טועה. אני מאמין שזה נושא שצריך להסדיר ושבסופו של דבר אפשר להגיע להסכמות מכורח המציאות."