למעלה ממאה שנים שואלים ארכיאולוגים מדוע ציורי מערות, אותן יצירות אמנות קדומות המהוות עדות נדירה למחשבה ולרוח האנושית בתקופה הפרהיסטורית, נעדרים לחלוטין מהלבנט, ובכלל זה מארץ ישראל. כעת, צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מציע הסבר חדשני: ההבדלים במציאות האקולוגית בין הלבנט לאירופה בתקופת הפלאולית העליון הם המפתח לפתרון התעלומה.

פער תרבותי או אקולוגי? ההבדל בין אירופה ללבנט

במערב אירופה, מערות כמו שאובה ואלטאמירה מציגות יצירות אמנות המתוארכות לכ-35,000 עד 30,000 שנים לפני זמננו. אותן יצירות לא היו רק אמצעי אסתטי, אלא ככל הנראה כלי טקסי-שמאני עמוק, שנועד לתקשר עם ישויות על-טבעיות ולבקש את השבתם של בעלי חיים גדולים שהיו קריטיים להישרדות האנושית. לעומת זאת, בלבנט, התהליך האקולוגי של הכחדת בעלי חיים גדולים התרחש אלפי שנים מוקדם יותר, הרבה לפני הגעת האדם המודרני לאזור. כשההומו סאפיינס הגיע ללבנט, הוא כבר לא פגש פילים וקרנפּים גדולים, אלא הסתמך על בעלי חיים קטנים יותר כמו צבאים ויחמורים. לכן, לא נוצרה חוויית משבר אקולוגי מיידי ולא היה צורך בטקסים שמאניים דומים לאלו שהתפתחו באירופה.