המדינה אינה משלמת לעובדים ותיקים בחוזים אישיים תמורת עבודה בשעות נוספות וביום המנוחה השבועי, וממילא אינה מבצעת הפרשות סוציאליות בגין רכיב זה. כך טוען בועז משיח, המבקש (9.1.25) מבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב לאשר תביעה ייצוגית נגד המדינה. משיח הוא ראש חטיבה במשרד הביטחון בתחום טכנולוגי הנדסי במערכות חיוניות, היה עובד מצטיין בשנת 2019, שירת בחיל-האוויר ובשירות המילואים הוא מבקר ביחידת מבקר צה"ל. הוא מועסק ב"חוזה מומחים", המעניק שכר גבוה מזה הקבוע בהסכמים הקיבוציים לבעלי מומחיות מיוחדת, ונועד למעשה להתחרות בתנאים המוצעים במגזר הפרטי. לדברי משיח, קיימים חמישה סוגי חוזים אישיים אליהם הוא מתייחס בבקשתו: חוזה מומחים, חוזה כלכלנים, חוזה יחידת התכנון במשרד הפנים, חוזה צוערים במשרד החוץ והגנת הסביבה. חוזים אלו מיועדים לדרגים שאינם בכירים ונקבע בהם, כי העובדים אינם זכאים לתשלום תמורת עבודה בשעות נוספות וביום המנוחה. לטענתו, קביעה זו אינה כדין, אך העובדים אינם יכולים לשנות סעיף זה בחוזה. בשנת 2013 קבע בית הדין האיזורי, כי עובדים במשטרה הירוקה זכאים לתשלומים אלו, למרות שהועסקו בחוזים אשר שללו אותם; בשנת 2014 דחה בית הדין הארצי את ערעורה של המדינה. בנובמבר 2012, תוך כדי ניהול ההליך, הודיעה נציבות שירות המדינה שהיא מפסיקה לקלוט עובדים חדשים לפי חוזים אלה והייתה אמורה להציע למי שכבר חתמו עליהם לעבור למסלול העסקה חדש. לטענת משיח, הדבר לא נעשה: הוא עצמו לא הועבר לחוזה מתקן, המדינה ממשיכה שלא לשלם לו, וכעת שכרו נמוך משל עובדים הכפופים לו או הנמצאים בדרגה נמוכה משלו משום שהם נקלטו מאז 2017 בהסכמים המעניקים את התשלום. לדבריו, המדינה ניסתה לסחוט את העובדים הוותיקים, בכך שהתנתה את מתן התשלום בהסכמתם לעבור להסכמים בהם שכר הבסיס יהיה נמוך יותר, ומי שסירבו (כמותו) - אינם מקבלים את התשלום שעל-פי הפסיקה מגיע להם. משיח מבקש מבית הדין לחייב את המדינה לשלם לכל העובדים הרלוונטיים תמורת העבודה בשעות נוספות וביום המנוחה, לבצע את ההפרשות המתאימות ולפצות כל עובד ב-10,000 שקל. הוא אינו מציין מהו סכום התביעה המשוער. הבקשה הוגשה באמצעות עוה"ד חגי קלעי, אוהד רוזן, נעמי לנדאו, ניר שקד ואייל וייס, וטרם הוגשה תגובת המדינה.