ראש הממשלה
בנימין נתניהו החליט הערב (מוצ"ש, 11.1.25) לשלוח משלחת בכירה לקטר, בהובלת ראש המוסד דוד (דדי) ברנע, להמשך המגעים לשחרור החטופים. במשלחת ישתתפו גם ראש השב"כ, רונן בר, אלוף (מיל')
ניצן אלון, האחראי על סוגיית החטופים מטעם צה"ל, והיועץ המדיני אופיר פלק. המשלחת תצא עוד הלילה לדוחא, במטרה להאיץ את המשא-ומתן.
ההחלטה התקבלה לאחר דיון הערכת מצב בהשתתפות שר הביטחון ישראל כ"ץ וראשי מערכת הביטחון, וכן בעקבות פגישה דחופה של נתניהו עם סטיב ויטקוף, שליחו המיועד של הנשיא הנבחר
דונלד טראמפ למזרח התיכון.
ויטקוף, שביקר בקטר מוקדם יותר השבוע, השתתף בשיחות עם בכירים קטרים בנוגע לעסקת החטופים. לפי מקורות, קטר העבירה מסרים חיוביים המצביעים על שינוי בעמדת חמאס, שהביע גמישות יוצאת דופן בהגשת רשימת שמות של חטופים חיים, לצד הוספת 11 שמות נוספים לרשימה.
טיוטת הסכם מוכנה לביצוע
לפי דיווח בעיתון "אל-ערבי אל-ג'דיד" הקטרי, טיוטת ההסכם כוללת שלושה שלבים עיקריים:
- שלב ראשון: נסיגה חלקית של כוחות צה"ל מציר פילדלפי וצמצום כוחות במוקדים אסטרטגיים.
- שלב שני: הישארות של כוחות ישראלים בעמדות פיקוח מרכזיות לאורך הציר.
- שלב שלישי: נסיגה מלאה של צה"ל ביום האחרון של יישום ההסכם.
גורם בחמאס אמר לעיתון: "כל השינויים הנדרשים בטיוטה הושלמו. ההסכם מוכן לביצוע בתוך 24 שעות מאישורו של ראש הממשלה נתניהו".
מטה המשפחות להחזרת החטופים בירך על ההחלטה ואמר: "משפחות החטופים קוראות למשלחת: אל תחמיצו את ההזדמנות הזו! פעלו עד אשר יצא עשן לבן וחזרו הביתה עם הבשורה המיוחלת: השבת כל החטופים, החיים לשיקום והחללים לקבורה ראויה".
לצד ההתקדמות, נותרו מספר מכשולים משמעותיים:
- הדרישה הישראלית לקבלת רשימה מלאה של מצבם של החטופים, חיים או חללים.
- חשש שהנהגת חמאס ברצועת עזה, בראשות מוחמד סינוואר, תסרב לאשר את ההסכם, גם אם יאושר בידי הנהגת חמאס בחו"ל.
- שאלת הערבויות: ישראל דורשת התחייבות של חמאס לשחרר את כלל החטופים בשלב השני, בעוד חמאס דורש התחייבות להימנע מחידוש הלחימה בתום העסקה.
גורמים אמריקנים המעורבים בשיחות אמרו: "הדיונים עוסקים במעבר בין שלב א' לשלב ב'. אנו מאמינים שזו העסקה ההוגנת ביותר לכל הצדדים ושבה כל החטופים יוחזרו בשלבים".
על אף המכשולים, ההתקדמות במגעים בקטר מייצרת תקווה מחודשת. משפחות החטופים מפעילות לחץ ציבורי על הממשלה לסיים את התהליך בהצלחה, בעוד גורמים מדיניים בישראל מזהירים מפני השלכות ביטחוניות שעלולות לנבוע מיישום העסקה.