היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, לא בדקה כראוי את נסיונו של עו"ד רואי כחלון בטרם פסלה אותו מתפקיד ממלא-מקום נציב שירות המדינה. כך טוען כחלון (12.1.25) בתגובתו לעתירה המבקשת לבטל את מינויו, עליו החליט בשבוע שעבר ראש הממשלה, בנימין נתניהו. כחלון מצרף דברים שכתב לבאי-כוחו עו"ד דן אלדד, שהיה מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה כאשר כחלון עבד בה והתייחס לטופס שמילא לגבי קורות חייו של כחלון. לדברי אלדד, "העובדות בטופס - לא זו בלבד שהן נכונות, אלא שהייתי מאוד מתון וזהיר בתיאורן. אני שמח שאתה, בזהירותך, פנית אלי בעניין הזה... סוף-סוף מישהו חשב לבדוק את העובדות ולתקף את הטופס עם מי שהיה המנהל הישיר של רואי. ציפיתי שאנשי היועצת המשפטית לממשלה ייצרו איתי קשר כדי לבדוק את הדברים אבל הם לא עשו כן, עד רגע זה". לדברי אלדד, "רואי אכן מילא במחלקה הכלכלית תפקידים משמעותיים שחרגו מאוד מהגדרה התפקיד הפורמלית שלו כראש צוות פרקליטים... באשר לתפקיד הממונה על המשמעת, היה ברור לכולם במערכת שרואי מבצע הלכה למעשה בהתייעצות עם הנציבות את התפקיד שקודם לכן ביצעו שי ניצן, ריקי לוי גולדברג ואני עצמי. כל אלה כיהנו לצורך מילוי התפקיד בדרגת מנהל תחום בכיר בפרקליטות המדינה, על כל המשתמע מכך". לדברי כחלון, הוא מקיים את דרישות התפקיד הקבוע לנציב שירות המדינה, הוא בעל הניסיון הנדרש ומחזיק בכל הכישורים הנדרשים לביצוע התפקיד. לטענתו, קביעתה של מיארה לפיה יש מניעות משפטית למנות אותו לתפקיד, פוגעת בצורה קשה בזכויותיו ובשמו הטוב, היא חסרת כל בסיס ונגועה בחוסר סמכות ובפגמים מהותיים. התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד נתנאל חיים, רנאד עיד ורוני יטבת.

נתניהו: מיארה ובג"ץ אשמים

נתניהו אומר בתגובתו, כי העתירה הוגשה ללא כל בסיס משפטי ועובדתי ותוך הסתמכות על כותרות עיתונים. לדבריו, לא נפל כל פגם במינויו של כחלון, וזאת לעומת "פגמים חמורים ביותר [שנפלו] בעבודת הייעוץ המשפטי לממשלה במסגרת ההיוועצות, הייעוץ המשפטי והייצוג". הוא קורא לבג"ץ לעשות צדק עם כחלון, משרת ציבור מצטיין ומוערך שדמו נשפך, ומזהיר מפני אפקט מצנן על מועמדים מצטיינים עתידיים לתפקידים בכירים בשירות הציבורי. נתניהו מאשים את מיארה ואת בג"ץ בכך שלא מונה נציב קבוע ובכך שהממשלה נאלצת לעסוק בכך בעיצומה של המלחמה. "זהו אבסורד עם מחירים לאומיים, מחירים לשלטון החוק, מחירים לשירות הציבורי - וראוי לגדוע זאת, בהחלטה שיפוטית, באחת", הוא טוען. "לא נותר אלא להרהר באפשרות שמא הייעוץ המשפטי לממשלה גמר אומר בליבו שממשלת ישראל ה-37 לא תמנה נציב שירות מדינה". נתניהו מאשים את מיארה בהקרבתו של כחלון על-מנת להסוות את גישתה כלפיו-הוא ובייעוץ בררני: מינויים זהים על-ידי גורמים אחרים זכו לשבחיה. עוד אומר נתניהו, כי הוא הממונה הישיר כיום על כחלון במסגרת המטה למאבק בפשיעה במגזר הערבי וכך עמד מקרוב על כישוריו. הוא גם בעל ניסיון שאין שני לו בניהול משרד ראש הממשלה, המופקד על הנציבות. השילוב של שני אלו מביא לשיא את שיקול הדעת שהעניק המחוקק לשר הרלוונטי במינוי עובד מדינה לתפקיד הכפוף אליו, טוען נתניהו, השב ועומד על ניסיונו והצטיינותו של כחלון. נתניהו יוצא נגד פסילתו של כחלון בידי מיארה באומרו, כי היא נגועה ב"התעלמות מוחלטת מהתשתית הנורמטיבית הרלוונטית ופנייה למקורות נורמטיביים אסוציאטיביים", חריגה מסמכות בדמות "חקירה עובדתית בררנית", הסתרת פעולות אלו ושלילת זכותו של כחלון להגיב על ממצאיהן, הכרזת מניעות משפטית במסגרת הליך היוועצות ועוד. עוד אומר נתניהו, כי הוא בחן בעיון רב את עמדתה של מיארה והחליט שלא לקבל אותה. " אין, ומעולם לא הייתה, הסמכה של הנועץ לנהל, מטעם עצמו, מעין 'ועדת שדה' לחקירה עלומה ובררנית, בלתי גלויה, במעמד צד אחד, תוך הטלת דופי וספק במסמכים רשמיים של נציבות שירות המדינה, ולהכתיב, כ'מניעה משפטית', את אותה 'עצה'", מוסיף נתניהו, האומר שמדובר בשימוש לרעה של מיארה במוסד ההיוועצות. התגובה הוגשה באמצעות עו"ד דוד פטר.