בית המשפט העליון של ארה"ב הותיר על-כנו (17.1.25) את החוק המחייב את רשת טיק-טוק למכור את פעילותה במדינה או להפסיק לפעול בארה"ב מיום 19.01.25, וזאת עקב הסיכון לבטחונה של ארה"ב. מאחר שאין כל סיכוי שהיא תימכר בתוך יומיים - המשמעות היא הפסקת פעילותה לאלתר. פסק הדין התקבל פה אחד - מקרה חריג יחסית בבית המשפט הנוכחי, בו יש שישה שופטים שמרנים לעומת שלוש שופטות ליברליות. בית המשפט אומר כי הקונגרס פסק שהחוק נחוץ על-מנת להתמודד עם סיכונים מוכחים בתחום הביטחון הלאומי בנוגע למדיניות איסוף הנתונים של טיק-טוק ולקשריה עם ממשלת סין. ההיבט הראשון הוא מקובל בטכנולוגיה, הסבירו, אך ההיבט השני מצדיק יחס חריג כלפי טיק-טוק. השופטים הבהירו, כי הם ערים לכך שיש לנקוט משנה זהירות כאשר עוסקים בממשק שבין טכנולוגיות חדשות לבין חופש הביטוי המוגן בתיקון הראשון לחוקה הנשיא הנכנס דונלד טראמפ התחייב "להציל" (כלשונו את טיק-טוק), אם כי יצטרך למצוא דרך בה צו נשיאותי יוכל לעקוף חקיקה ופסיקה. טראמפ התייחס בעבר לטיק-טוק כסכנה ביטחונית, אך שינה את דעתו בעקבות השימוש האישי והמוצלח שעשה בקמפיין הבחירות שלו ברשת זו, ולאחר פגישה עם המיליארדר ג'ף יס, התורם לרפובליקנים ומחזיק במניות בחברת-האם. עוד יש לזכור, כי טיק-טוק על 170 מיליון משתמשיה בארה"ב מתחרה ברשת X של אילון מאסק, האדם המקורב ביותר לטראמפ. הקונגרס אישר את החוק בתמיכה דו-מפלגתית רחבה, מתוך חשש שממשלת סין משפיעה על התכנים ובכך מציבה סיכון לביטחון הלאומי של ארה"ב. הבעלים של טיק-טוק היא חברת ByteDance שאמנם בבעלות פרטית, אך המפלגה הקומוניסטית והממשלה בבייג'ינג ידועות לשמצה בלחצים שהן מפעילות גם על חברות כאלה. הרפובליקנים והדמוקרטים רואים את סין כאיום המרכזי על ארה"ב וממשלי טראמפ וביידן נקטו שורה של צעדים נגדה, בעיקר מגבלות קשות על ייצוא טכנולוגיות רגישות. בחודש שעבר נחשף, כי סין ניסתה לפרוץ למחשבי משרד האוצר האמריקני, במה שהוגדר כאחד מאירועי הסייבר החמורים אי-פעם. בדיון שנערך בתחילת השבוע הציגו תשעת השופטים שאלות קשות לשני הצדדים, אך רוב הביקורת הופנתה לטיק-טוק. היא התמקדה בטענה שהפסקת פעילותה מהווה פגיעה בחופש הביטוי המוגן בתיקון הראשון לחוקה ונהנה בארה"ב ממעמד כמעט מקודש. הנשיא ג'ון רוברטס והשופט קלרנס תומס, שניהם מהאגף השמרני של בית המשפט, ציינו בהקשר זה, כי הפגיעה היא בחברת-האם הסינית - שכמובן אינה נהנית מהגנת החוקה האמריקנית. השופט השמרן ברט קוואנו התמקד בסכנה שמא ממשלת סין תאסוף באמצעות טיק-טוק מידע על עשרות מיליוני צעירים אמריקנים ותנסה להשתמש בו כדי לצורכי ריגול וסחיטה, כאשר יתבגרו ויקבלו תפקידים בצבא או בביטחון הלאומי. השופטת הליברלית אלנה קגן תהתה מדוע לא יכולה טיק-טוק האמריקנית ליצור או לרכוש אלגוריתם נפרד מזה של חברת-האם הסינית. לדעת השופטת הליברלית קטנג'י ג'קסון-בראון, החוק דומה לאיסור על קשר עם ארגון טרור, לגביו כבר פסק בית המשפט העליון שהוא חוקתי. לעומת זאת, כמה מהשופטים הביעו ספק לגבי החשש העיקרי שהוצג כנימוק לחוק: שמא ממשלת סין תשתמש ברשת למניפולציה נגד המשתמשים האמריקנים או כדי לאסוף מידע שישרת את מטרותיה הפוליטיות. קגן והשופט השמרני ניל גורסץ' ציינו, כי הכל יודעים שסין עומדת מאחורי טיק-טוק, ותהו האם בהקשר זה ניתן להסתפק למשל בהטלת חובה להזהיר את המשתמשים מפני סכנות אלו. עורכי דינם של טיק-טוק ומשתמשיה, נואל פרנסיסקו וג'פרי פישר, טענו כאמור שהחוק פוגע בחופש הביטוי של טיק-טוק ושבחששות העומדים מאחוריו אין כדי להצדיק צעד כה קיצוני. פרקליטת המדינה, אליזבת פרלוגר, תמכה בחוק וציינה, כי חופש הביטוי ברשת יישמר ברגע שלא תהיה בבעלות זרה.