שר המשפטים לשעבר
דן מרידור אמר בדיון: "אחרי מה ששמענו פה על החטופים מה שקורה איתנו מבדיל בין קודש לחול. במה אנחנו עוסקים פה, כשאלו הבעיות של עם ישראל. אם ההצעה הזו תעבור - אנחנו נהיה בישראל אחרת. יש בה סכנה גדולה לא רק למערכת המשפט אלא לדמוקרטיה הישראלית בהקשר הרחב של הניסיונות לשנות את המשטר עוד לפני שנתיים.
"כשאני מסתכל מה קרה בעולם - ארצות שעברו תהליך דומה בעיקר טורקיה, פולין, והונגריה - זה התחיל בהשתלטות על מערכת המשפט. בארצות אחרות באירופה, מעל המדינה יש את בית הדין האירופי שביטל להם את ההחלטה. אם נלך בדרך הזאת אפילו בהצעה שמוצעת היום, המקום שבו ייערך הדיון על בחירת שופטים יעבור מן הוועדה לכנסת, ויהיה בין הממשלה לקואליציה. זה עניין מרכזי - מי צריך להכריע במינוי שופטים, האם באמת הפוליטיקאים? ישראל נהגה במעל 70 שנותיה בשיטה שאנשי הפוליטיקה צריכים להשיג מישהו מאנשי המקצוע כדי להביא להכרעה.
"בוועדה משפטנים מקצוענים לרבות לשכת עורכי הדין. אני לא יודע מה דעתם הפוליטית של ראשי הלשכה. אדם שתומך בזכויות אדם ומגילת העצמאות זו לא פוליטיקה. כשכתוב שחוזה לא מוסרי כריתתו בטלה - מי יחליט מה זה מוסרי? לפעמים השאלות זה זכויות אדם וביטחון ולפעמים מוסריות. זה זכויות אדם ולא פוליטיקה. בעשורים האחרונים בית המשפט הוא יותר פסיבי.
"ברגע שהבחירה תהיה ונמצא מועמד לשיפוט, אם יושג רוב של הכנסת אתה מסודר קואליציה ואופוזיציה. בכנסת מקובל לעשות 'דילים' כמו תמיכה בגיוס תמורת עניין כלכלי, כך משיגים רוב. בבחירת שופטים זה אסור. לא מקובל עלי שנעשה דילים כאלו שלמרות שאני לא מאמין בזה אני אבחר בשופט.
"אם המועמד או השופט ירצה להתקדם או להתמנות הוא יודע שאין מה לדבר עם השופטים. הוא צריך להשיג הסכמת פוליטיקאים- זה שינוי דרמטי. זה יגרום לאי-אמון במערכת המשפט וידעו מי מינה מה ולאן. זה רע מאוד. יש פה תהליכים. אחרי תהליך אחד שייקבע שופט בדרך המוצעת, זה כבר לא יהיה בית המשפט מול פוליטיקאים, זה כבר יהיה שופט פוליטיקאי שייבחר לפי דעתו הפוליטית. זה תהליך המשכי.
"לא מדובר בשופטים שעוסקים בעניינים משפטיים בלבד, חלק גדול זה עניינים אזרחים ופליליים. כששאלו את
יריב לוין, למה רק עכשיו? הוא אמר, לקח לי זמן לשכנע שצריך רפורמה, שלושה כתבי אישום תרמו לזה. כלומר, זה לא חוקתי - זה פלילי. העניין הפלילי לא פחות חמור מהחוקתי.
"תפקיד בית המשפט, לרסן את השלטון של הרוב, הוא קריטי אצלנו יותר, כי אין לנו חוקה, לכן, פגיעה בבית המשפט היא פגיעה עמוקה יותר מבמדינות אחרות. גם אם כל השופטים טהורים ונקיים יש חשיבות למראית פני הדברים. אם יש צביעה פוליטית אני מרגיש לא טוב, זה מסוכן. החשיבות שלא יהיה רוב לפוליטיקאים היא קריטית. המסורת אצלנו משתנה. בית המשפט הפך מושא להתקפה והשתלחות גסה במערכת המשפט. באים להבטיח את אי-עצמאותם של השופטים ולכן גם את אי-עצמאותם של ממניהם. הממנים צריכים להיות בלתי תלויים במידת האפשר.
"באירופה, המועצה הממנה צריכה להיות חוקתית, 50% ממנה צריכים להיות שופטים שייבחרו על-ידי חבריהם, סמכות להחליט ולא רק לייעץ, קידום ולא רק בחירה, ברוב של המועצה המשפטית צריך לעמוד נשיא בית המשפט העליון. בית המשפט צריך להיות מקצועי ונאמן לערכי היסוד של המדינה. זה לא פוליטי.
"השופט
אלכס שטיין קבע קביעה משמעותית, שמעל חוקים יש חוק יסוד, מעל חוק יסוד יש מגילת העצמאות, שעקרונותיה שוויון זכויות לכולם. רוצים ליצור מהלך שה'דיל' יהיה פה. באופן טבעי, יש כאלה בין אופוזיציה לקואליציה שרוצים שופט כזה תמורת משהו אחר. ברגע שזו תהיה הדרך לבחירת שופטים אנחנו משנים את השיטה לחלוטין.
"אין לנו בית דין אירופי ולא חוקה, הסמכות והכוח פה. פה הכוח בידיכם לשמור על ישראל כמו שהכרנו ורצינו להכיר אותה או להפוך אותה למשהו אחר".