דניאלה גלבוע, התצפיתנית ששוחררה משבי חמאס, פרסמה (יום א', 2.2.25) פוסט ראשון מאז חזרתה לישראל. בפוסט המרגש הודתה לכל מי שליווה את מאבק השחרור שלה,ושיתפה על ימי השבי בעזה "איזו שנה הזויה עברה עלי ואני לא יודעת מאיפה להתחיל. אני חושבת שקודם כל אגיד לכולם תודה", פתחה גלבוע את הפוסט. "לאנשים שבמשך שנה ושלושה חודשים תמכו במשפחה שלי, שלא עזבו ולא התייאשו או איבדו תקווה לרגע. תודה שחיכיתם לי, תודה שלא האמנתם לשמועות הנוראיות, תודה שהמשכתם להתפלל בשבילי במשך כל התקופה הזו. זאת הייתה הבקשה האחרונה שלי לפני שנחטפתי. לא רציתי להתייאש ולהיפרד, אז במקום התפללתי והאמנתי בכל ליבי שהסוף שלי הוא לא שם, במיגונית הזאת". היא סיפרה על הרגעים לפני החטיפה: "התפללתי על כל הבנות שאיתי במשך חצי שעה כי הרגשתי שלא יכולתי לעשות שום דבר יותר טוב חוץ מזה באותו הזמן. לא יכולתי לאחז בביטחון שאולי יתן לי הצבא ואולי יבוא להגן עלי, לא יכולתי להיאחז בביטחון שאולי תיתן לי המיגונית, כי לא מדובר רק בטילים, לא יכולתי להיאחז באותו רגע גם בבנות הבודדות שהיו חמושות". תיארה את הרגעים שאחרי החזרה הביתה: "לפני שמונה ימים, אחרי 477 ימים בשבי, נפגשתי סוף סוף עם האהובים שלי, עם המשפחה שחשבתי עליה ודאגתי לה יותר משדאגתי לעצמי". היא הודתה לחברותיה ולבן זוגה, רועי, על הכוח שנתנו לה מרחוק: "היית בא לי בחלומות, במחשבות שלי כל שעה ביום. היינו יותר משנה ביחד בלב וברוח". היא חתמה את הפוסט בקריאה להמשיך להיאבק להשבת החטופים שנותרו בעזה: "אסור לוותר עכשיו, זה עוד לא נגמר כי יש עדיין אנשים שצריכים לחזור. ומי כמוני יודעת שאתם, עם ישראל, אלה שנלחמים בכל הכוח נותנים להם את התקווה הקטנה בחושך הגדול".