הממשלה תומכת עקרונית בהצעת החוק להסדרת הקדשות רבניים, שהוגשה על-ידי חבר הכנסת
ארז מלול (שס). ההצעה מעניקה לבתי הדין הרבניים סמכות שיפוט ייחודית בענייני הקדשות דתיים שנוסדו בפני בתי הדין השרעיים בתקופת השלטון העות'מאני, ובכך מחזירה את המצב שהיה קיים טרם פסיקת בג"ץ פודהורצר משנת 1996.
בעבר, יהודים נאלצו לייסד הקדשות בפני בתי הדין השרעיים בשל היעדר סמכות לבתי הדין הרבניים. עם קום המדינה והחלת חוק הנאמנות ב-1979, נוצרו קשיים משפטיים בנוגע לסמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בהקדשות אלו. פסק הדין בבג"ץ פודהורצר קבע כי סמכות זו אינה קיימת, מה שהוביל לבעיות משפטיות ולמרוץ סמכויות בין בתי הדין הרבניים ובתי המשפט האזרחיים.
עיקרי החוק:
- סמכויות בתי הדין הרבניים - החוק מקנה סמכות ייחודית לבתי הדין הרבניים לדון ביצירה, ניהול וביטול של הקדשות רבניים.
- הקמת רשם הקדשות רבניים - תוקם יחידה ייעודית לפיקוח ורישום הקדשות, שתפעל תחת הנהלת בתי הדין הרבניים.
- חובות הנאמנים - הנאמנים יחויבו לפעול בשקיפות מלאה ולדווח על פעילותם לרשם ולבית הדין.
- מניעת ניגודי עניינים - החוק מגדיר כללים ברורים למניעת ניגוד עניינים בקרב הנאמנים ומחייב פיקוח הדוק על פעולתם.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי מדובר בצורך חיוני להסדיר את הסמכויות המשפטיות בנוגע להקדשות רבניים, במיוחד לאור חוסר הבהירות שנוצר בעקבות פסק הדין בבג"ץ פודהורצר. החוק גם מתייחס לצורך בהגברת הפיקוח האסדרתי בהתאם להמלצות
מבקר המדינה ולחיזוק ההגנה על זכויות הנהנים והמקדישים.
ח"כ מלול, יוזם החוק, הדגיש כי "ההצעה תסיים שנים של אי-ודאות משפטית ותשיב את הסמכות הראויה לבתי הדין הרבניים. זהו צעד חשוב לשמירה על שלמות מערכת המשפט הדתית ולהגנה על ההקדשות הדתיים".
הצעת החוק תובא להצבעה בקריעה טרומית, וקידומה יתאפשר כפוף להתניות שקבעה ועדת השרים ענייני חקיקה.