"מדובר בשינויים שתכליתם פוליטיזציה כמעט מלאה של הוועדה. זהו אינו תוצר לוואי של החקיקה, אלא ייעודה". כך אומר (13.2.25) ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון בדימוס,
עוזי פוגלמן, בטקס השבעתו של השופט
יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון, בהתייחסו למתווה לוין-סער לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים והליכי הבחירה.
פוגלמן התייחס לחרם של ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, שר המשפטים,
יריב לוין, ויו"ר הכנסת,
אמיר אוחנה: "הרשות השופטת, כמו גופים אחרים במשטר הדמוקרטי הישראלי, זקוקה להנהגה קבועה, ליד מכוונת ולקול ברור ויציב. לצערי, משך זמן רב מדי לא נבחר נשיא לבית המשפט, לא בשל אילוץ אלא עקב החלטה מכוּונת, וניתן היה לקוות כי יום חגיגי זה בו אנו מציינים מינוי של נשיא קבוע לבית המשפט העליון, יסמל את חזרתה של היציבות המוסדית המיוחלת.
"ואולם, למרבה הצער, נציגי הרשויות האחרות בחרו שלא להשתתף בטקס היום, וזאת כחלק מסירוב מתמשך לשתף פעולה עם הרשות השופטת. סירוב זה אינו רק פגיעה בסדרי השלטון ובממלכתיות שעליה מצווים כולנו לשמור. יש לו משמעות של ממש בחיי המעשה – פגיעה באזרחי ותושבי ישראל.
"כך למשל, עיכוב במינויים של שופטים ורשמים חדשים בערכאות השונות צפוי להחמיר את העומס הקיים על המערכת, שהוא ממילא גבוה בהשוואה למדינות אחרות, ולהוביל להימשכות ההליכים אשר תפגע בראש ובראשונה בציבור הישראלי. כפי ששבתי ואמרתי בכל הזדמנות – אני תקווה כי ניתן יהיה לשוב לנתיב של שיתוף פעולה ודיאלוג ענייני בין הרשויות. ראינו כי כאשר שיתוף פעולה כזה מתקיים, ניתן לקדם החלטות משותפות ומוסכמות לטובת הציבור".
"העצמאות השיפוטית היא זכות יסודית של האזרחים"
פוגלמן הוסיף: "הרצון לשוב ולקדם שיתוף הפעולה בין הרשויות, אין משמעו שהרשות השופטת והעומד בראשה יימנעו מעמידה איתנה ומההגנה על עצמאותה ואי תלותה של הרשות השופטת. כפי שציינתי בטקס פרישתי, העצמאות השיפוטית אינה מותרות או הטבה השמורה לשופטים, אלא זכות יסודית של האזרחים הנחוצה לשם הגנה על חירויותיהם ועל זכויותיהם הבסיסיות.
עצמאות שיפוטית אינה רק עקרון מופשט, אלא מנגנון מעשי וחיוני להגנה על זכויות האזרחים ועל אופיה הדמוקרטי של החברה. כך, בית משפט המשוחרר מלחצים פוליטיים יכול להגן ביעילות על זכויות הפרט גם כאשר הדבר אינו זוכה לתשואות מהציבור הרחב; בית משפט עצמאי מבטיח כי כל רשויות השלטון – לרבות הרשות המחוקקת והרשות המבצעת – יפעלו בהתאם לחוק, ללא חשש מפני תגובות פוליטיות או לחצים חיצוניים"
על מתווה לוין-סער אמר פוגלמן: "אני מבקש להדגיש: החשש מפגיעה בעצמאות השופטים ובמקצועיותם אינו תיאורטי. כאשר רוב חברי הוועדה ייבחרו על בסיס פוליטי, וכאשר מנגנון הבחירה ייתן משקל מיוחד לגורמים הפוליטיים, אנו עלולים להגיע למצב מסוכן שבו כישורים מקצועיים וניסיון משפטי יפנו את מקומם לשיקולים שמקומם בשדה הפוליטי. הכרעה שיפוטית אינה תחרות פופולריוּת; תפקידו של השופט להכריע לפי הבנתו את הדין, במנותק מלחצים ציבוריים או פוליטיים.
"הפגיעה הצפויה אינה מוגבלת רק לעצמאות האינדיבידואלית של שופטי ישראל, אלא מאיימת על אי-התלות המוסדית של הרשות השופטת כולה אל מול רשויות השלטון האחרות. זאת מאחר שככל שהצעת החוק תתקבל, יוענק לרשויות האחרות כוח בלתי מרוסן להכתיב את זהות השופטים ואת הרכבה של מערכת בתי המשפט, באופן שיפגע גם בעצמאותה המוסדית של הרשות השופטת". הוא הזכיר, כי העצמאות המוסדית של הרשות השופטת היא חלקית ממילא, משום שהחלטות תקציביות וניהוליות רבות כפופות לאישור הממשלה.
פוגלמן החמיא לעמית: "הנשיא עמית מביא עימו ניסיון עשיר של קרוב ל-30 שנה על כס השיפוט, ומעל לכל – את אותה תבונה שיפוטית ייחודית המאפיינת את פסיקותיו. לאורך השנים זכיתי לשבת לצדו בהרכבים רבים ומגוונים, ולהיווכח מקרוב בסגולותיו השיפוטיות יוצאות הדופן.
נוכחתי שוב ושוב בחדות מחשבתו, ביכולתו לרדת לשורש הסוגיות המשפטיות המורכבות ביותר, ובכישרונו הנדיר לנסח את הדברים בבהירות ובדיוק. בטוחני כי יכולותיו המשפטיות, דיוקו וחדותו, הידע הרב שצבר בכל תחומי המשפט וראייתו הרחבה של צרכי החברה והפרט במדינתנו, יהיו לו לעזר רב בתפקידו כנשיא בית המשפט העליון".