לשכת ראש הממשלה הגיבה (יום ו', 28.2.25) בתקיפות לתחקיר ידיעות אחרונות, שלפיו בנימין נתניהו עיכב בשנים האחרונות סיכולים ממוקדים נגד בכירי חמאס, בהם יחיא סינוואר ומוחמד דף, מתוך רצון לשמור על יציבות ביטחונית שתקדם הסכם נרמול עם סעודיה. בלשכה תיארו את הדיווח כ"מיחזור שקרים חסרי בסיס", והדגישו כי נתניהו "הוביל לסיכולים אגרסיביים, כולל הארכת מבצע 'שומר חומות' וחיסול בהא אבו אל עטא". על-פי התחקיר של רונן ברגמן ויובל רובוביץ, שחשף מסמכים ועדויות פנימיות, מערכת הביטחון המליצה מספר פעמים בין 2022 ל-2023 על חיסולים אוויריים נגד הנהגת חמאס, אך נתניהו הערים חסמים ביורוקרטיים ומבצעיים. "הוא דיבר גבוהה-גבוהה על חיסולים, אך בפועל אישר רק פעולות בחתימה נמוכה: חבלות, הרעלות, או חיסולים מטווח קצר – מה שהפך את הסיכולים לבלתי אפשריים כמעט", צוטט גורם בכיר שהשתתף בדיונים. עוד נטען כי בספטמבר 2023, ימים ספורים לפני מתקפת 7 באוקטובר, הזהיר ראש השב"כ רונן בר מפני הסלמה עקב המגעים עם סעודיה, והציע לגבש תוכנית מערכה רחבה נגד חמאס. הרמטכ"ל הרצי הלוי תמך בהמלצה, אך נתניהו דחה אותה בטענה כי "המטרה העליונה היא הסכם עם ריאד".

"האמת הפוכה – המערכת הביטחונית התנגדה לסיכולים"

בתגובה חריגה בעוצמתה, הכחישה לשכת ראש הממשלה את הטענות אחת לאחת. בהודעה רשמית נכתב כי "האמת הפוכה מהדיווח: ראש הממשלה הוא שדחף לסיכול הנהגת חמאס בתרחישי הסלמה, בעוד גורמים במערכת הביטחון המליצו דווקא על ריסון". בלשכה ציינו כי נתניהו "אישר את מבצע 'שומר חומות' ב-2021, האריך אותו בשבוע בניגוד ללחץ ביידן, ודחף לחיסולו של מוחמד דף". עוד הודגש כי בספטמבר 2019 הוביל נתניהו לחיסול הממוקד של בהא אבו אל עטא, בכיר הג'יהאד האיסלאמי, ללא חשש מכך שהחיסול יוביל להסלמה. ביחס לכסף הקטרי שהועבר לעזה, טענה הלשכה כי "גורמים בכירים בקהילת הביטחון, לרבות ראש השב"כ דאז נדב ארגמן, יזמו את המהלך ככלי לריסון חמאס". כמו-כן, הובאו מסמכים שלפיהם באוקטובר 2023 המליץ ראש השב"כ רונן בר דווקא על הימנעות מסיכולים ברצועה ועל חיזוק החמאס באמצעות תמריצים כלכליים – גרסה הסותרת את טענות התחקיר.

"הוא צדק – אף מחבל לא פרץ ממנהרות"

נקודת מחלוקת בולטת נוספת היא הקמת המכשול התת-קרקעי לאורך גדר עזה. בעוד התחקיר טוען כי נתניהו התעלם מאיום הפשיטה הקרקעית של חמאס, הלשכה הציגה פרוטוקולים מ-2022, לפיהם ראש הממשלה דרש להאיץ את בניית המכשור כנגד חדירות תת-קרקעיות – מהלך שלטענתו ספג התנגדות מצה"ל. "בדיוק בשל כך, ב-7 באוקטובר אף מחבל לא פרץ דרך המנהרות", נמסר בלשכה. שר הביטחון דאז בני גנץ אכן הודה בפברואר 2023 כי "המכשול הציל חיים", אך גורמים ביטחוניים טוענים כי הוא התריע בפני נתניהו על פערי המוכנות מול איום ה"חומת יריחו" – תוכנית הפשיטה הקרקעית של חמאס, שהוצגה לראש הממשלה רק לאחר הפריצה. הוויכוח בין הלשכה למערכת הביטחון חושף קרע עמוק באסטרטגיה הישראלית: האם הסכם נרמול עם סעודיה אמור היה לגבור על סיכונים ביטחוניים מיידיים, או שמא מדיניות הריסון תרמה להתפרצות האלימות? בעוד נתניהו מציג את המהלכים הדיפלומטיים כ"הישג חסר תקדים", מבקרים טוענים כי מחיר השקט הזמני היה כבד מדי. התחקיר והתגובה הלשכתית משקפים שני נרטיבים סותרים: מצד אחד, טענה כי שאיפות דיפלומטיות האפילו על שיקולים ביטחוניים דחופים; מצד שני, גרסה רשמית המדגישה אגרסיביות מבצעית ותיעדוף האיום האירני.