מליאת הכנסת אישרה סופית (4.3.25) ברוב של 56 מול 48 את הצעת החוק לשינוי אופן בחירתו של נציב תלונות הציבור על שופטים, כך שהיא תהיה למעשה בידי הקואליציה. ההתמודדות צפויה לעבור כעת לבית המשפט העליון, שיתבקש לפסול את התיקון. את התיקון יזם יו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן, כחלק מהותי מן הרפורמה המשפטית והוא זכה לתמיכת הממשלה. רוטמן הציע תחילה שמליאת הכנסת תבחר את הנציב, אך נתקל בהתנגדות עזה. לדברי רוטמן, אופן הבחירה החדש יתן ביטוי לרצון העם, בעוד האופוזיציה טוענת שמדובר בפוליטיזציה של המינוי. על-פי התיקון, ועדה בראשות שר המשפטים היא שתבחר את הנציב, במקום הוועדה לבחירת שופטים שעד כה אישרה מועמד שהיה מוסכם על שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון. הוועדה תהיה מורכבת משבעה חברים, מתוכם שלושה נציגים לקואליציה - שר המשפטים, שר העבודה וחבר כנסת שייבחר בדרך שיחליט יו"ר הכנסת; שני שופטים בדימוס (אחד ייבחר על-ידי שופטי בית המשפט העליון והשני על-ידי נשיאי בתי המשפט המחוזיים); דיין בדימוס (שייבחר על-ידי הרבנים הראשיים, מה שמעלה חשש לזיקה פוליטית); ונציג הסנגוריה הארצית הציבורית. כל חבר ועדה יוכל להציע שני מועמדים, והבחירה תיערך ברוב רגיל של ארבעה מתוך שבעה. משך כהונת חברי הוועדה יעמוד על 4.5 שנים - דהיינו מעבר לכהונת הכנסת. מבין שני הנציגים שבוחרים השופטים - אחד יהיה אישה. כך גם אחד מהשרים בוועדה הבוחרת, ואם שניהם גברים - הממשלה תשביע שרה שתחליף אחד מהם. הייעוץ המשפטי לממשלה ולהנהלת בתי המשפט התנגדו להצעה, מחשש לפוליטיזציה של הבחירה ובנימוק שמדובר בשינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק ולא בהצעה צופה פני עתיד. הנציב יכול להמליץ על מגוון של צעדים נגד שופטים - מהערה (המשפיעה על קידומם) ועד הדחה. מתנגדי התיקון טוענים, כי אופן הבחירה החדש יפגע משמעותית בעצמאותם של השופטים ויפעיל עליהם לחצים פוליטיים, גם אם בעקיפין. משרת הנציב אינה מאוישת מזה כשנה, מאז פרישתו של השופט בדימוס אורי שהם, שכן השר יריב לוין והשופטים עוזי פוגלמן ויצחק עמית לא הגיעו להסכמה על מחליפו. עד כה היו כל הנציבים שופטים בדימוס של בית המשפט העליון, אך לוין ביקש להרחיב את האפשרות גם לאחרים. אם וכאשר ימונה נציב בשיטה החדשה, צפוי לוין להגיש לו תלונה נגד עמית על-רקע הפרסומים שקדמו למינויו לנשיא בית המשפט העליון. סביר להניח שבג"ץ יתבקש בקרוב - כבר בימים הקרובים - לבטל את התיקון בטענה לפגיעה מהותית בעצמאות הרשות השופטת. השאלה המרכזית המיידית לאחר הגשת עתירות אלו תהיה, האם השופט התורן יוציא צו ביניים שיקפיא את מימוש החוק עד להכרעה בעתירות, או שיאפשר לבצע אותו כבר עתה. על פניו, רבים הסיכויים שיוצא צו שכזה, בין היתר כדי למנוע מצב בו ייבחר נציב ולאחר מכן בחירתו תיפסל.