המסחר בבורסה בניו-יורק נפתח בירידות שערים, בשל מלחמת הסחר המסלימה ולאחר שקנדה וסין הטילו מכסים על הייבוא מארה"ב בשל המכסים שהטיל הנשיא דונלד טראמפ על הייבוא מהן (25% מקנדה ומכסיקו, 10% נוספים על הקיימים מסין). מכסיקו תודיע בשבוע הבא על צעדי התגמול שלה. נכון לשעה זו (4.3.25, בשעה 18:00) יורדים מדדי דאו ג'ונס, נאסד"ק וסטנדרד אנד פור ב-1% כל אחד - התמתנות לעומת הירידות בהן נפתח המסחר שעתיים לפני כן. באירופה הסתיים המסחר בירידות חדות יותר: 1.2% בלונדון, 2% בפריז ו-3.2% בגרמניה. המסחר בבורסה בתל אביב הסתיים בירידות של 1.8% במדד ת"א-35 ו-2.1% במדד ת"א-125. שאלה מרכזית היא האם הירידות בוול סטריט - במיוחד אם יימשכו - יגרמו לטראמפ לבחון מחדש את מדיניותו. כאשר הודיע לראשונה על המכסים על קנדה ומכסיקו בחודש שעבר, נרשמו ירידות דומות והחלטתו של טראמפ לעכב את יישומם יוחסה גם להן. טראמפ רואה את וול סטריט כמדד מרכזי להצלחתו ולאמון בו. הבורסה עלתה מיד לאחר בחירתו של טראמפ, מתוך ציפייה להורדת מיסים ודה-רגולציה, אך מאז תחילת השנה היא במגמה שלילית. גורם נוסף הוא ההשפעה האינפלציונית של המכסים. טראמפ ניצח בבחירות במידה רבה בשל הבטחתו להוריד משמעותית את האינפלציה (שהייתה ממילא במגמת ירידה ניכרת ב-2024), אך עד כה לא נקט שום צעד בנושא זה. החששות האינפלציוניים בשל המכסים כבר גרמו לפדרל ריזרב להימנע מהורדת הריבית - מה שעלול לגרום עימות חזיתי בין טראמפ, הדורש בעקביות ריבית נמוכה, לבין הנגיד ג'רום פאואל (מינוי שלו מהקדנציה הראשונה, אשר הוארך בידי ג'ו ביידן). סין הודיעה הבוקר, מיד לאחר שנכנסו לתוקף המכסים האמריקניים, על מכסים בשיעור 10% ו-15% על ייבוא שורה של מוצרים חקלאיים - צעד המכוון הישר ל"בייס" של טראמפ והרפובליקנים. קנדה הטילה מכס של 25% על ייבוא סחורות בשווי 30 מיליארד דולר, בעיקר מוצרים חקלאיים, והודיעה שתרחיב אותו לסחורות ב-125 מיליארד דולר בעוד שלושה שבועות. נשיאת מכסיקו, קלאודיה שיינבאום, הגיבה בחריפות על טענתו של טראמפ ולפיה ארצה לא הצליחה לחסל את הקרטלים המבריחים לארה"ב סמים ובהם פנטניל. היא הגדירה טענה זו כ"מעליבה, מכפישה וחסרת יסוד". המנכ"לים של רשתות השיווק טארגט ובסט ביי, בריאן קורנל וקורי בארי, הבהירו, כי המכסים שהטיל טראמפ יתורגמו לעליות מחירים לצרכן האמריקני. בכך הם משקפים בעולם המעשה את מה שטוענים כל הכלכלנים ואת הלקח מסיבובים קודמים של מכסים, כולל בימי ממשל טראמפ הראשון: בניגוד לטענתו של טראמפ, היצרנים הזרים אינם סופגים את המכסים, המגולגלים לכתפו של הצרכן הסופי במדינה המייבאת. יצוין עוד, כי על פי ההיגיון של טראמפ - היצרנים האמריקניים הם שייפגעו ממכסי התגמול שהטילו קנדה וסין, ואשר צפויות להטיל מדינות נוספות הנמצאות על כוונת המכסים שלו (כולל האיחוד האירופי). כאמור, סין וקנדה כבר מכוונות בבירור אל מעוזים רפובליקניים בתקווה שהדבר יגרום ללחץ פוליטי על טראמפ.

מנהיג הרוב מקווה שהמכסים יהיו זמניים

טראמפ הגן על החלטתו בציוץ ברשת Truth Social בו כתב: "אם חברות יעברו לארה"ב, לא יהיו [עליהן] מכסים!!" טראמפ טוען עקרונית, שהמכסים גם יחזירו ייצור תעשייתי לארה"ב - אם כי גם כאן אין ראיות אמפיריות המוכיחות זאת מן העבר. מנהיג הרוב בסנאט, ג'ון ת'ון, אמר שהמכסים הם כלי במאבק נגד הברחות הפנטניל והביע תקווה שיהיו זמניים. יצוין, כי על פי נתוניה של ארה"ב עצמה - הפנטניל המוברח מקנדה הוא 1% בלבד מכמות הסם בארה"ב. שליש מחברי הסנאט, בו יש כעת לרפובליקנים רוב של 53 מול 47, יעמדו לבחירה בנובמבר 2026 - כמו גם כל חברי בית הנבחרים, בו הרוב הרפובליקני הוא 220 מול 215. שר המסחר, הווארד לוטניק, טען הבוקר, כי אין המדובר במלחמת סחר אלא במלחמת סמים. לדבריו, אם קנדה ומכסיקו יצליחו להוכיח לטראמפ שביכולתן לעצור את זרימת הפנטניל, יוכל טראמפ להסיר את המכסים. "הן עשו עבודה יפה בגבול, אבל לא הפסיקו את הזרימה", טען. לוטניק לא התייחס ליעדים האחרים של המכסים כפי שנוהג טראמפ להציג אותם: החזרת משרות יצרניות וצמצום הגרעון המסחרי. הוא אמר, כי המכסים הבאים - אשר יוטלו על מוצרים כגון ברזל ואלומיניום, ועל מדינות הגובות כיום מכסים על הייבוא האמריקני - יופעלו ב-2.4.25. למכסים אלו אין כל קשר להגירה ולסמים. מדובר במכסים על שלוש שותפות הסחר הגדולות ביותר של ארה"ב. בשנים 2024-2020 הסתכם הייבוא ממכסיקו ב-15.6% מכלל הייבוא לארה"ב, הייבוא מסין היה 13.5%, והייבוא מקנדה - 12.6%. ארה"ב וסין הן שתי הכלכלות הגדולות ביותר בעולם, ומתמודדות גם על דומיננטיות צבאית ודיפלומטית.