1. בנימין נתניהו הגיע בעדותו (10.3.25) לאחד הרכיבים המרכזיים ביותר בתיק 4000: שלמה פילבר. מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר היה עד מדינה בתיק, העיד שנתניהו הנחה אותו ביוני 2015 להקל עם בזק - אבל בחקירה הנגדית למעשה חזר בו והמדינה שוקלת להעמידו לדין. נתניהו הסביר תחילה מדוע פיטר את אבי ברגר מתפקיד המנכ"ל: "הייתה לי גישה שונה באופן ברור משל ברגר לתאגיד [כאן] וערוצי הטלוויזיה ולכן היה ברור שהוא הולך. הייתה לי סוללה של מועמדים, חשבתי שזה ילך במהירות, אבל לצערי שלושת המועמדים שהיו לי נפלו. אמרתי למימון שמילה [ממלא-מקום המנכ"ל] שימשיך את הרפורמה [בשוק הסיטונאי, שפגעה קשות בבזק], בדיוק כפי שאמרתי בהמשך לפילבר". נתניהו סיפר: "פילבר ניהל לי את לשכת ראש הממשלה לשעבר. הוא הגיע אלי כעבור עשר או 12 שנים, בזמן מערכת הבחירות, והוצע לי שהוא יטפל במדיה האינטרנטית. הוא עשה שם עבודה מאוד טובה. מה שהיטה את הבחירות לטובתנו היה האמצעי הזה. כל כלי התקשורת נעשו פחות חשובים בבחירות האלה. חשבתי שהתפקיד הכי מתאים לו הוא מנכ"ל הליכוד; הוא לא הסכים". פילבר היה האופציה השלישית או הרביעית למנכ"ל משרד‏ התקשורת, ולפניו רצה את ניר חפץ, אורן הלמן ויואב הורוביץ - העיד. "צריך שמנכ"ל יסכים אתי על מדיניות המשרד, לאו-דווקא על יהודה ושומרון, וצריכות להיות לו יכולות ניהול", הסביר כיצד הוא בוחר מנכ"ל למשרד. "חשבתי שפילבר מאוד מתאים לתפקיד. יש לו שני תארים, היה לו רקע של ניהול, הוא הכיר את עולם המדיה והתקשורת, הייתה לו ההזדהות המוחלטת עם הכיוון שלי ויכולת ניהולית מוכחת. הוא לא היה 'מקורבי ואיש אמוני' [כפי שנאמר בכתב האישום]. זה דבר מטורף. הם מנסים כבר כאן לזרוע כאן ארומה של שחיתות. זה פשוט שקר מוחלט, מהתחלה ועד הסוף. אני מחפש ושומע דעות נגדיות. אני לא מחפש יס-מן, אלא אנשים שיגידו לי את דעתם. "הנושא של בזק בכלל לא היה שיקול [במינויו של פילבר], זה בכלל לא עלה. לפילבר הייתה הבנה בבעיה העיקרית שהעסיקה אותי; בשביל זה באתי להיות שר התקשורת. הוא הבין מה המכשול ויצר מעקף למכשול. הרעיון האווילי שאתה חייב לקחת מהנדס תקשורת ולא להדגיש את יכולות הניהול שלו ואת הזדהותו עם מדיניות השר, הוא רעיון ביורוקרטי". 2. נתניהו שב והרחיב את הדיבור על רצונו לבצע רפורמה בתחום שידורי הטלוויזיה, וגם חזר - ובהרחבה - על הטענה לפיה הוא נרדף עד צוואר בשל רצונו זה, עד כדי העמדתו לדין. וכך אמר, בתשובה לשאלה מדוע נטל לעצמו את תיק התקשורת ב-2015: "השוק היה נכה, לא היה שום גיוון. חשבתי שזה חיוני. רציתי לפתוח עוד ערוצי טלוויזיה, וזה נתקל בחומות של ביורוקרטיה ואת המחסומים האלה חשבתי שצריך להסיר. מה זה, משטרת חדשות? אתה פותח את כל הערוצים - הכל אותו הדבר. "ידעתי שהם יעשו הכל, אבל הכל - ולא ידעתי מה זה הכל - כדי למנוע את התחרות הזה, ומיד ישימו על הכוונת את שר התקשורת, וידעתי שיש אדם אחד שלא ייכנע להם וזה אני. לא ידעתי מה הם יעשו ומה יהיה שיתוף הפעולה כדי לעצור [את פתיחת השוק]. תחרות בתקשורת היא הבסיס לדמוקרטיה, והדמוקרטיה שלנו הייתה חולה מאוד. הערוצים האחרים ניסו בעריצות למנוע השמעת דעות אחרות". הערה שלנו: נתניהו לא הסביר כיצד היה מוודא שכאשר השוק ייפתח לתחרות - יהיה בו מגוון של דעות. האם תכנן מכרזים שההכרעה בהם תיפול על בסיס הדעות הצפויות של הערוצים החדשים? "העלילו עלי איזו עלילה", אמר על תחקירו של גידי ויץ בדצמבר 2015 על יחסיו עם וואלה. "לא שיערתי שאחרי עשר שנים אני אהיה פה, מי יכול היה לשער את זה. ראיתי את זה כהתחלת ההתקפות עלי מכל כיוון אפשרי, כי זה איים על הדואופול בתחום התקשורת. הם רצו לשמר אותו ואני עמדתי בדרכם. מזה הם מאוד מאוד חששו, ולכן לא התפלאתי שהתחילו להעליל עלי". לטענתו, אותה גישה קיימת גם כיום, אשר יש "גורמים רבים שרוצים למנוע את השיח הציבורי רוצים בטענות כאלה ואחרות, שחלקן לגיטימיות, לעשות רגולציה על האינטרנט. זה אסון". הערה שלנו: נתניהו הדהד פה טענה נפוצה של הרפובליקנים ודונלד טראמפ. ועוד: "עכשיו שנכנס ערוץ 14, אז צריך להוריד אותו. את ישראל היום היה צריך להוריד, עד שהוא שינה את פניו ועכשיו אומרים: כמה טוב שיש חינמון, כי הוא מתאים לקו".