בית המשפט העליון ידון לכל המוקדם בחודש יוני בעתירות בנוגע לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ודרכי עבודתה. השופטת רות רונן קבעה (27.3.25) שהממשלה והכנסת יגישו תגובות מקדמיות עד 4 ביוני; נסיון העבר מלמד, כי לפחות פרקליטות המדינה תבקש ארכה ואולי ארכות ותגובתה תוגש כמה ימים מאוחר יותר. לבג"ץ הוגשו שש עתירות נגד התיקון לחוק יסוד השפיטה, אותו אישרה הכנסת הבוקר. בעתירות אין בקשות לצו ביניים, שכן התיקון ייכנס לתוקפו רק בכנסת הבאה, וזו גם הסיבה שבג"ץ לא ממהר לדון בהן כבר עתה. פגרת בתי המשפט מתחילה ב-21 ביולי ותימשך עד 4 בספטמבר; ייתכן שהדיון הראשון יתקיים עוד לפניה. אחרי דיון זה יוכל בג"ץ לדחות את העתירות על הסף או להוציא צו על תנאי ולקיים דיון נוסף. היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, צפויה לתמוך בקבלת העתירות ולאפשר לממשלה ייצוג נפרד. לא ברור מה תהיה עמדת היועצת המשפטית לכנסת, שגית אפיק. מאחר שמדובר בשינוי של חוק יסוד (השפיטה), בג"ץ ידון בעתירות בהרכב של תשעה או 11 מבין 12 השופטים המכהנים בו כיום. יצוין, כי השופט יוסף אלרון - הנמנה עם מה שמכונה "האגף השמרני" של בית המשפט - פורש בחודש ספטמבר. העתירות הוגשו בידי התנועה לאיכות השלטון, האגודה לזכויות האזרח, תנועת משמר הדמוקרטיה, לשכת עורכי הדין, הח"כים קארין אלהרר ויואב סגלוביץ וקבוצה של 22 אזרחים. העותרים טוענים לפגיעה אנושה ביסודות הדמוקרטיה, חשש להשתלטות פוליטית על בחירת השופטים ובמיוחד לבית המשפט העליון, חריגה של הכנסת מסמכותה ופגמים קשים בהליכי החקיקה.