עו"ד חאלד אבו-עקל ישלם הוצאות אישיות בסך 3,000 שקל בשל הגשת סיכומים שכללו ציטטות מפוברקות תוצרת בינה מלאכותית. זו הפעם הראשונה בה עורך דין מחויב בהוצאות אישיות מסיבה זו, לאחר שני פסקי דין בהם התריע בית המשפט העליון בחומרה רבה מפני התופעה וקבע שניתן לנקוט בגינה בצעד נדיר זה. אבו-עקל ייצג את אחמד הרשה בתביעה נגד חברת הבנייה ראובן בורנובסקי. החברה טענה בסיכומיה, כי סיכומיו של אבו-עקל כללו בעיקר פסקי דין שלא היו ולא נבראו. אבו-עקל טען, כי מדובר בטעות של מתמחה שלא העבירה את הסיכומים לעיונו לפני הגשתם. סגן נשיאת בית הדין לעבודה בתל אביב, דורי ספיבק (אשר התמנה לכהונה בפועל בבית הדין הארצי), הגיב: "אפילו אניח לטובת בא-כוח התובע כי אכן מי שהוסיפה את פסקי-הדין לסיכומיו - ככל הנראה תוך שימוש בכלי בינה מלאכותית זה או אחר - הייתה המתמחה שלו, ולא הוא עצמו, הרי שאין בכך כדי להסיר ממנו את האחריות המלאה למחדל. זאת, הן מאחר שלא הנחה את המתמחה שלו לוודא ולשוב ולוודא כי כל הפנייה לפסיקה המוספת על ידה לטיוטת הסיכומים הינה נכונה ומדויקת, והן מאחר שחובתו של עורך דין לבדוק בעצמו כל כתב טענות המוגש על ידו, ולא לאפשר - כפי שנעשה על-פי הטענה כאן - הגשת סיכומים הכוללים תוספות כאלה ואחרות של מתמחה, שכלל לא נבדקו על-ידי עורך הדין בטרם נחתמו והוגשו". ספיבק חייב את הרשה בהוצאות בסך 4,000 שקל בלא קשר לתוצאות התביעה והורה לאבו-עקל לנמק מדוע לא יוטלו עליו הוצאות אישיות במקום חיובו של הרשה. אבו-עקל ביקש להותיר את ההחלטה על-כנה באומרו שיסדיר את העניין מול הרשה מחוץ לכותלי בית הדין. הוא ביקש להתחשב בכך שהוא הודה מיד בטעות, הפסיק את עבודת המתמחה וחידד נהלים למניעת הישנות המקרה. ספיבק אומר בהחלטתו (8.3.25): "מצד אחד הגעתי לכלל מסקנה שיש בהם משום הצדקה להפחתה מסוימת של שיעור ההוצאות שהוטל, אך מצד שני לא מצאתי בהם כל הצדקה לכך שהחיוב בהוצאות יוטל על התובע עצמו, שאינו קשור בשום צורה ואופן לעניין, ואין סיבה והצדקה להשית עליו את תשלום ההוצאות שנגרמו לנתבעת בעניין זה". לפיכך, הוא חייב את אבו-עקל לשלם לחברת בורנובסקי 3,000 שקל וביטל את חיובו של הרשה.