במהלך העשורים האחרונים חלה ירידה דרמטית בשיעור הפריון של נשים דרוזיות - מ־7.92 ילדים לאישה בשנת 1964 ל־1.75 בלבד בשנת 2023. מדובר בשיעור פריון נמוך מהממוצע באוכלוסייה היהודית (3.00) ובאוכלוסייה המוסלמית (2.81), ודומה לזה שבאוכלוסייה הנוצרית (1.64). הירידה נובעת, בין היתר, מעלייה בגיל הנישואין והלידה הראשונה.
הצלחה באקדמיה - בעיקר בקרב נשים
41.3% מהדרוזים שסיימו תיכון המשיכו ללימודי תואר ראשון בתוך שמונה שנים - לעומת 34.5% במגזר הערבי בכללותו. הפער בין נשים לגברים בולט במיוחד: 56% מהנשים הדרוזיות ממשיכות ללימודים אקדמיים, לעומת 25.3% מהגברים.
בשנת הלימודים תשפ"ד (2023/24) למדו במוסדות להשכלה גבוהה כ־6,200 סטודנטים דרוזים - עלייה של 5.6% לעומת השנה הקודמת. מרביתם לומדים במכללות אקדמיות, ורק מיעוט במכללות לחינוך או בלימודי תעודה.
80.8% ממשקי הבית הדרוזיים הם משקי בית עם מועסקים - שיעור גבוה מהממוצע במגזרים המוסלמי והנוצרי. עם זאת, שיעור השתתפות הנשים בכוח העבודה נמוך יחסית: 46.4%, לעומת 65.2% בקרב הגברים הדרוזים. שיעור התעסוקה הכולל באוכלוסייה הדרוזית עמד על 55.2%.
שירותי רווחה: רמות נזקקות גבוהות
נתון מדאיג במיוחד עולה מהרישום לשירותים החברתיים: 24.9 אלף דרוזים היו רשומים במחלקות הרווחה בשנת 2023 - שיעור של 165.5 ל־1,000 נפש, לעומת 122.8 בכלל האוכלוסייה.
כ־63.5% מהפונים לשירותי הרווחה הוגדרו כבעלי נזקקות מוגדרת, ובראשם כאלה המתמודדים עם חסמים אישיים וחברתיים, קושי במיצוי זכויות ומוגבלויות רפואיות. שיעורי הנזקקות באוכלוסייה הצעירה (בני 25-64) גבוהים משמעותית מהממוצע הארצי.
למרות הירידה בשיעור הילודה, המשפחה הדרוזית שומרת על מאפיינים מסורתיים: ב־81% מהמשפחות יש זוג עם ילדים, שיעור גבוה ביחס למגזרים האחרים. גודל משק הבית הממוצע עומד על 3.77 נפשות - גבוה מהמגזר היהודי והנוצרי, ונמוך מהמוסלמי. שיעור המשפחות החד-הוריות באוכלוסייה הדרוזית הוא הנמוך ביותר בישראל.