מספר הסטודנטים הזרים הלומדים באקדמיה הישראלית ירד בחצי בתוך פחות משנה - כך נחשף בדיון משותף של ועדת המדע והטכנולוגיה וועדת החינוך, התרבות והספורט שנערך (26.5.25) בכנסת. הנציגים התריעו מפני התדרדרות חמורה במעמדה הבינלאומי של ישראל בתחום ההשכלה הגבוהה, והשלכות הרוחב האפשריות על הכלכלה, הביטחון הלאומי והמעמד הדיפלומטי של המדינה. מ"מ יו"ר ועדת המדע, ח"כ מטי צרפתי-הרכבי, התריעה בדיון: "אנו נמצאים בסכנה אמיתית. גל החרם האקדמי יחד עם שינוי היחס לישראל עשויים לפגוע במעמד האקדמי והבינלאומי של מדינת ישראל". ח"כ משה טור-פז, יו"ר ועדת החינוך בפועל, קרא להנהגה לא לטמון את הראש בחול: "אם לא נתעשת, נהפוך ממעצמת טכנולוגיה למעצמת קוקוס וכפכפים. המדינה צריכה להוביל את החץ, כדי שהחוקר הישראלי לא ירגיש שהוא לבד".

"איבדנו את החברים שלנו"

הפרופסור דניאל חיימוביץ, נשיא אוניברסיטת בן-גוריון ויו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, הצביע על עומק המשבר: "החברים הכי טובים שלנו מתקשים להגן עלינו. מדובר באיום בינלאומי - על הכלכלה, על המחקר, ועל הביטחון של ישראל. האיום האקדמי הוא סימן מקדים לעומק המשבר". הפרופסור מיכל בר-אשר סיגל, סגנית הנשיא לקשרים בינלאומיים באוניברסיטת בן-גוריון, סיפרה כי מספר הסטודנטים הזרים באוניברסיטה צנח ב-50% לפחות: "אנחנו על סף אמברגו מדעי. אנחנו זקוקים לעזרה דחופה". הפרופסור מיכאל קלינגהופר, נשיא האקדמיה למוזיקה ולמחול, אישר כי גם אצלו נרשמה ירידה של מחצית במספר הסטודנטים הבינלאומיים, וציין: "בתחילת המלחמה קיבלתי פניות רבות מעמיתים מחו"ל כיצד מתמודדים עם תגובות הסטודנטים שלהם בנוגע לשיתוף פעולה עם ישראל". ירידה בתפוקה המדעית מהנתונים שהציג משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה עולה כי מספר הפרסומים המדעיים של ישראל ירד בכ-21% בתוך שנתיים - מ-141.7 ל-1,000 פרסומים בעולם ב-2022, ל-111.45 בלבד בשנת 2024. במקביל, ממוצע הציטוטים למחקר ישראלי ירד ל-10.9 בלבד, לעומת 26.9 בפרסומים בינלאומיים, ו-33 בפרסומים שנעשו בשיתוף פעולה עם מדינות האיחוד האירופי. איתמר גזלה, מנהל תחום מחקר ונתונים במשרד, הדגיש כי "בעולם כולו נרשמת עלייה בפרסום המדעי - גם באירן ובסין - ואילו בישראל יש ירידה. לשיתוף פעולה יש השפעה ישירה על איכות המחקר". מאבק באנטישמיות: סיוע מהמדינה - בלי להיחשף במשרד התפוצות מבקשים לפעול בזהירות: רון ברומר, ראש האגף הבכיר למאבק באנטישמיות, אמר כי "מאוד מסוכן לשחק בזה דרך הממשלה. השקנו מיזם לאומי למאבק באנטישמיות בהיקף של 50 מיליון ש"ח, יחד עם עמותות - ואנחנו בוחנים ייעוד תקציב ייעודי לאקדמיה, כך שהממשלה לא תהיה בפרונט, אך תסייע לגופים המותקפים". הד"ר נעמי בק מהמועצה להשכלה גבוהה הזכירה את חשיבות תוכנית "הוריזון" האירופית: "בלי האקדמיה הישראלית לא היו קופקסון או מובילאיי. אם ישראל תודר מתוכנית 'הוריזון' - זו תהיה מכה קשה שתפגע במנוע הצמיחה של מדינת ישראל. אם נידחק החוצה - נמצא את עצמנו מדרדרים למציאות דמוית רוסיה, שקשה מאוד לחזור ממנה". הקונצנזוס בדיון היה ברור - המצב דורש פעולה נחושה, מדודה, אך מיידית. ישראל נאלצת להיאבק על מקומה באקדמיה העולמית, כאשר האיום האקדמי מתגלה לא רק כסימפטום של בידוד מדיני - אלא כסכנה אמיתית לעתיד המדינה.