בהחלטה מפורטת קובעת החטיבה המקצועית של רשות המיסים כי יש לראות בבגדים משומשים חלק מ"רהיטים", כהגדרתם בתקנות מס רכוש וקרן פיצויים. התקנות הללו מגדירות "חפצים ביתיים" לרבות ביגוד, ספרים וכלים, ולכן ניתן להחיל גם עליהם את תקנות מכירת הרהיטים המשומשים. בכך למעשה מאמצת הרשות פרשנות רחבה, שלפיה ההיגיון שמאחורי התקנות – הקלה על חנויות יד שנייה – חל לא רק על רהיטים במובן המצומצם, אלא גם על ביגוד משומש, כל עוד מתקיימים תנאים טכניים וחשבונאיים נלווים.

תנאים מחמירים לניהול העסק

כדי לזכות בהטבה, על העוסק לעמוד בשורת תנאים:

• עליו לרשום כל בגד שנקנה, כולל מחיר רכישתו.

• יש לנהל תיעוד מסודר ומפורט של כל עסקת רכישה ומכירה.

• יש למלא אחר תקנות 6-3 לתקנות מס ערך מוסף (מכירת רהיטים משומשים), התשל"ט–1979.

כמו-כן, הודגש כי לא ניתן לקזז הפסדים. אם בגד מסוים נמכר במחיר נמוך ממחיר רכישתו, ייחשב מחיר העסקה – לצורכי מע"מ – כאפס ש"ח. ההפסד לא ינוכה מרווחים על בגדים אחרים.

מתי תבוטל ההטבה?

אם העוסק לא ינהל תיעוד מסודר או יפר את אחד מהתנאים – יחול עליו מנגנון המיסוי הרגיל: תשלום מע"מ על מלוא התמורה, כפי שקובע סעיף 7 לחוק. מדובר בבשורה חשובה במיוחד עבור עוסקים קטנים בתחום הביגוד המשומש – בין אם בחנויות פיזיות או בזירות מקוונות – שכן מדובר בתחום שבו המרווחים מצומצמים, אך עומס המס עלול להיות גבוה יחסית אם מחושב על כל הסכום ששילם הלקוח. בכך מבקשת רשות המיסים לעודד את שוק היד השנייה בישראל – מתוך הבנה שהוא משרת ערכים של קיימות, חסכון, וצרכנות נבונה.