עורכי דינם של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, והיועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, מסרו לבג"ץ את תגובותיהם על הצעת הפשרה של השופטים בנוגע למינויו של אלוף (מיל') דוד זיני לראש השב"כ. אם קיימת הסכמה על הצעה זו, השופטים אמורים להעביר את ההודעות לתגובת העותרים ולאחר מכן לפרסם את פסק הדין. ההודעות הוגשו תחת חיסיון, לאחר שהשופטים קיימו שני דיונים בנושא בדלתיים סגורות בנוכחות באי-כוחם של נתניהו ומיארה בלבד. הנהלת בתי המשפט מסרה (8.7.25) הודעה חריגה, ולפיה "הייעוץ המשפטי לממשלה ומזכיר הממשלה הגישו את התייחסויותיהם הנפרדות בעניין הצעת הפשרה שגובשה בחסות בית המשפט. יש להמתין להחלטת בית המשפט ולהימנע מדיווחים שאינם מדויקים בתקשורת". על-פי פרסומים קודמים, זיני ימונה לראש השב"כ כעת, אך ייכנס לתפקידו רק בחודש ספטמבר - המועד המשוער בו תסתיים חקירת פרשת קטרגייט, או לכל הפחות יסתיים חלקו של השב"כ בה. על-פי גרסה אחרת, נתניהו יוכל למנות את ראש השב"כ בעוד חודשיים, מאותה סיבה. עד אז ימשיך סגן ראש השב"כ, ש', לשמש כממלא-מקום ראש השירות. על-פי מתווה זה, תתמלא חובתו החוקית של נתניהו להמליץ לממשלה על ראש השב"כ, ויימנע ניגוד העניינים שלדעת מיארה נובע מהחקירות בפרשות המסמכים המסווגים וקטרגייט. נראה שהצדדים גם הבהירו שהמינוי כפוף לאישורה של ועדת גרוניס למינויים בכירים, שכרגע לא יכולה לדון בו בשל העדר קוורום. נציגת הציבור פרופ' טליה איינהורן מנועה מלדון במינוי משום שבנה, שרוליק איינהורן, הוא אחד החשודים בפרשת קטרגייט; ומשרת נציב שירות המדינה מאוישת בידי ממלא-מקום, הנציב הקודם דניאל הרשקוביץ (אם כי ייתכן שמיארה תאשר את השתתפותו בדיוני הוועדה). בשבוע שעבר ביקשו הנשיא יצחק עמית והשופטים אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ מנציגי הפרקליטות ומזכיר הממשלה, יוסי פוקס, לנסות להגיע להסכמה שתייתר פסק דין, וזאת לאחר דיון סוער בו התגלעו חילוקי דעות בין השופטים. הצדדים מסרו עידכון שלשום והתבקשו למסור עידכון נוסף היום. הפשרה אינה מחייבת את השופטים, במיוחד אם בין העותרים יהיו מי שיתנגדו לה, אך סביר להניח שיאמצו אותה - אולי בשינויים פה ושם.