בעקבות ריבוי מקרי התאבדות של חיילים משוחררים ואנשי מילואים, הודיע (31.7.25) צה"ל על הקמת ועדה מיוחדת לבחינת ההתמודדות של המערכת הצבאית עם השלכות השירות - גם לאחר שהמדים מוסרים. בראש הוועדה יעמוד ראש אכ"א לשעבר, אלוף (מיל')
מוטי אלמוז, ביוזמת ראש אגף כוח האדם, אלוף דדו בר כליפא, בתיאום עם שר הביטחון ישראל כ"ץ והרמטכ"ל רב-אלוף
אייל זמיר.
חברי הוועדה יכללו מומחים לבריאות הנפש, רופאים צבאיים, משפטנים, קציני מערך נפגעים, וכן נציגי משרד הביטחון ואגף משפחות, הנצחה ומורשת. הם יידרשו לבחון היבטים מערכתיים, ערכיים וחברתיים-לאומיים, לרבות שאלת ההכרה והסיוע למשרתים שהתמודדו עם פגיעות נפשיות בעקבות השירות, והשלכותיה המשפטיות של הכרה כזו.
אלוף דדו בר כליפא הדגיש: "לצה"ל יש אחריות מוסרית ולאומית לעמוד לצד מי ששילמו מחירים כבדים בשירותם, גם לאחר שפשטו מדים. הקמת הוועדה נועדה לוודא כי מדינת ישראל וצה"ל נותנים מענה ראוי, רגיש ושוויוני לכל משרת ומשרתת, בכל שלב בחייהם. אני שולח חיבוק למשפחות שאיבדו את יקיריהן - נעשה כל שביכולתנו כדי לסייע ולהכיר בכאבם".
תמונת מצב: נתוני אובדנות במערכת הביטחון
מהנתונים שפורסמו לאחרונה עולה כי מאז תחילת 2025 נרשמו 16 מקרי התאבדות בצה"ל:
לשם השוואה, בשנת 2024 התרחשו 21 מקרים, וב־2023 - 17 מקרים. בצבא מדגישים כי אין עדות ל"גל התאבדות", אך מזהים עלייה מדאיגה בקרב חיילי המילואים - בעיקר נוכח שירות תובעני ורציף במבצע "חרבות ברזל".
הפרופסור
יוסי לוי־בלז, מומחה לבריאות הנפש, ציין כי חיילי מילואים חשופים לקשיים פסיכולוגיים משמעותיים: ניתוק ממשפחה, טראומה, עומס כלכלי ותחושת בדידות. עם זאת, לדבריו, יש להיזהר מהכללה סטטיסטית ולבחון כל מקרה לגופו.
במשרד הבריאות הדגישו לאחרונה כי אין עלייה כללית בשיעור האובדנות בישראל מאז תחילת המלחמה - אך פגיעות הנפש עלולות להופיע גם חודשים רבים לאחר השחרור, במיוחד בקרב אוכלוסיות משרתות.
ברקע הקמת הוועדה, פנה ח"כ
סימון דוידסון (יש עתיד) לשר הביטחון בדרישה להכיר בלוחם המילואים רועי וסרשטיין ז"ל כחלל צה"ל. וסרשטיין, שלחם במלחמת חרבות ברזל, שם קץ לחייו לאחר השחרור. "הכרה ברועי כחלל צה"ל איננה רק תיקון עוול כלפי משפחתו, אלא מסר של אחריות לאומית כלפי משרתי המילואים כולם", דבריו.
ועדה עם השלכות חורגות מצה"ל
הוועדה תגיש את מסקנותיה לשר הביטחון ולרמטכ"ל, וצפויה להמליץ על צעדים לשיפור המענה הנפשי, הסיוע המשפטי ומנגנוני ההכרה בחיילים לשעבר - במיוחד משרתי מילואים - שזקוקים לליווי ארוך טווח.
המהלך צפוי להשפיע לא רק על מדיניות צה"ל, אלא גם על החקיקה האזרחית, היחס החברתי והביטוחי כלפי אלה ששילמו מחירים נפשיים כבדים - אך לא הוכרו רשמית כחללים.