תא"ל (מיל') אורן סולומון, שעמד בראש צוות תחקירים בצה"ל לאירועי 7 באוקטובר, מתייצב ומציג תמונה חריפה של כשלים בצמרת הביטחונית. בראיון (מוצ"ש, 16.8.25) לאילה חסון בכאן חדשות הוא טוען כי תהליך התחקור שנוהל בצבא נועד לצמצם את האחריות של הדרג הבכיר ולהעביר את האשמה למפקדים בשטח. לדבריו, כך נוצר "סיפור מסגרת" שנוח למערכת, אך רחוק מן המציאות שהוא זיהה בשטח. בלילה שבין חמישי לשישי, יממה לפני פרוץ הטבח, הופעלו כרטיסי סים של פעילי חמאס. השב"כ, שהיה אמון על איסוף והבנת המשמעויות המבצעיות, זיהה את האירוע ועדכן גורמים בצה"ל - בהם אגף המודיעין (אמ"ן) ופיקוד הדרום. ההגדרה הראשונית הייתה "בבדיקה", אך בליל שבת האירוע חזר: כרטיסי הסים נדלקו שוב, וסימנים מודיעיניים נוספים הצטרפו. בעיני סולומון, צירוף הנתונים חייב הפעלה של נוהלי כוננות רחבים בהרבה. "אם היו קוראים נכון את הסימנים, ניתן היה למנוע את המתקפה", הוא אומר. צוות "טקילה" והטלפון שנמחק סולומון מצביע על אירוע נוסף שמעורר שאלות קשות: הפעלת צוות "טקילה", יחידה ייעודית להתמודדות עם חדירות לשטח ישראל. לדבריו, קצין שב"כ עדכן קצין אגף מבצעים (אג"ם) באוגדת עזה שהצוות יוצא לכיוון הגזרה, אך דקות לאחר מכן התקשר וביקש למחוק את המידע. עצם ההפעלה, טוען סולומון, מעידה כי התקבלו התרעות קונקרטיות לחדירה אפשרית. אם כך, מדוע לא הופעלו כלל המערכות הנוספות של צה"ל - החל בהתרעות, דרך הקפצת כוחות, ועד הערכת מצב פיקודית ומטכ"לית? "ייתכן שהשב"כ לא רצה לחשוף שהיה בידיו מידע רב ממה שהועבר לצה"ל", הוא מעריך. הקונספציה באמ"ן: בין משילות למלחמה בלב הביקורת ניצבת תפיסת היסוד באמ"ן שלפיה חמאס מורתע ופניו לחיזוק המשילות ברצועה. סולומון מזכיר את דברי ראש אמ"ן לשעבר, אהרן חליוה, שאמר כי גם אילו היו מעירים אותו בלילה ההוא - היה מגיע לאותה מסקנה. בעיני סולומון, זוהי הוכחה לשיתוק מחשבתי: כאשר הקונספציה שולטת, גם סימנים חריגים אינם מצליחים לחדור את שכבת הביטחון העצמי של המערכת. תפקיד המודיעין, הוא מדגיש, אינו רק לאסוף ולהעריך, אלא גם לאפשר למפקד להכריע בניגוד לקונספציה כאשר המציאות דורשת זאת.