מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פנה בימים האחרונים לראש הממשלה בנימין נתניהו, לשר הביטחון לשעבר יואב גלנט, לרמטכ"לים לשעבר הרצי הלוי ואביב כוכבי, לראש השב"כ לשעבר רונן בר ולבכירים נוספים, בדרישה לקבוע פגישות במסגרת הביקורת על ליבת הכשלים שהובילו לטבח 7 באוקטובר. הביקורת מתמקדת בהתנהלות הקבינט המדיני-ביטחוני, הגנת הגבול בעזה, תהליכי עבודת המודיעין, הלוחמה הכלכלית בטרור ועוד. לצד הפניות לפגישות, נשלחו לראש הממשלה 11 טיוטות דוחות ביקורת בנושאים אזרחיים וביטחוניים הקשורים למלחמת חרבות ברזל, ובהם: העדר תפיסת ביטחון לאומי; הגנה על הערים בדרום; טיפול בחללים אזרחיים; ניהול האסירים הביטחוניים; הסברה בינלאומית; טיפול במפונים; תפקוד הקבינט; החברתי-כלכלי; ניהול התחום האזרחי; מערכות תקשוב לאומיות; היערכות תקציבית למלחמה; חירום במשק האנרגיה והחקלאות; המבקר מצפה לקבל התייחסות מפורטת לכולן, בהתאם לחוק יסוד מבקר המדינה ולמתווה הביקורת שאושר בבג"ץ באפריל 2025. אנגלמן: "בעלי התפקידים המכהנים ואלו שכיהנו בזמן הטבח נדרשים לשתף פעולה באופן מלא. נדרשת זמינות מלאה, המצאת כל המסמכים הרלוונטיים והתמודדות מקצועית עם ממצאי הביקורת. המחויבות שלנו היא אך ורק לאזרחי ישראל הראויים לקבל תשובות." הביקורת, שהחלה בינואר 2024, הושהתה בצה"ל ובשב"כ למשך כ-15 חודשים בשל התנגדות הדרג הביטחוני. עם כניסתו של הרמטכ"ל אייל זמיר, סוכם מתווה ביקורת חדש, שאושר בבג"ץ. כיום, משרד מבקר המדינה הוא הגוף היחיד שבודק את כלל הדרגים - המדיני, הצבאי והאזרחי - במסגרת עשרות דוחות עליהם עמלים כ-200 מנהלי ביקורת. "מתקפות של גורמים המבקשים לחמוק מביקורת לא ירתיעו אותנו. ככל שתוקם ועדת חקירה ממלכתית - נתאם עמה גבולות גזרה", סיכם אנגלמן.