ננסים לבנים הם שרידי כוכבים זעירים אך דחוסים, שנולדו לאחר שכוכבים גדולים מיצו את הדלק הגרעיני שלהם. רובם נעים בחלל באיטיות יחסית, אולם בשנים האחרונות נצפו דוגמאות יוצאות דופן - ננסים לבנים היפר־מהירים, הטסים במהירויות של יותר מ־2,000 קילומטרים בשנייה, עד כדי כך שהם חומקים מאחיזת הכבידה של שביל החלב.
המקור המסתורי של אותם "כוכבים בורחים" היה אחד החידות המרתקות באסטרופיזיקה. כעת, צוות חוקרים מהטכניון בהובלת הד"ר הילה גלנץ והפרופסור חגי פרץ, יחד עם שותפים מאוניברסיטת פוטסדם ומכון מקס פלאנק, מציע לראשונה תשובה מבוססת.
הדמיה של מיזוג קטלני
באמצעות הדמיות תלת־ממדיות מתקדמות, החוקרים שחזרו תרחיש נדיר: מפגש בין שני ננסים לבנים מיוחדים המכילים הליום, פחמן וחמצן. הננס הקל מתפרק בחלקו, בעוד בן־הזוג חווה פיצוץ כפול - תהליך המכונה Double Detonation. כתוצאה מכך נזרקים שרידי הננס הקטן לחלל במהירות עצומה, תוך שהם מקבלים "דחיפה" וחימום מהחומר שנפלט מהפיצוץ של בן־הזוג.
הד"ר גלנץ מסבירה: "זו הפעם הראשונה שאנחנו רואים מסלול ברור שבו מיזוג כזה מייצר שריד שנזרק החוצה במהירות אדירה, עם תכונות שתואמות לננסים הלבנים החמים והעמומים שאנו מזהים בהילה של שביל החלב".
רמזים לסופרנובות ייחודיות
המודל החדש לא רק פותר את החידה של מהירויות קיצוניות. הוא גם מסביר את תכונותיהם החריגות של ננסים לבנים מוכרים כמו J0546 ו־J0927 - כוכבים חמים ועמומים, שקשה היה להבין כיצד הם נוצרו.
מעבר לכך, הממצאים פותחים חלון להבנת סוג חדש של פיצוצים תרמו־גרעיניים חלשים. פיצוצים אלה עשויים להיות חשובים למדידת התפשטות היקום ולהבנת תהליכי יצירת היסודות הכימיים בגלקסיות. "הגילוי הזה לא רק עוזר לנו להבין כוכבים היפר־מהירים - הוא פותח דלת לסוגים חדשים של פיצוצים כוכביים", מדגיש הפרופסור פרץ.
לממצאי המחקר חשיבות ישירה גם לסקרי שמיים עתידיים, ובהם נתוני משימת גאיה של סוכנות החלל האירופית. ייתכן שבקרוב יתגלו עוד "כדורי תותח כוכביים" - שרידים זעירים של כוכבים מתפוצצים, הממשיכים לדהור במרחבי הגלקסיה ולשאת בחובם את סודות היקום.