מחקר חדש שפורסם בכתב העת Science מחזק את האפשרות שמוח האדם מסוגל להמשיך ולייצר תאי עצב חדשים גם בגיל מבוגר. הממצאים, שגובשו במכון קרולינסקה שבסטוקהולם, מתבססים על ניתוח גנטי של מאות אלפי תאים והפעלת אלגוריתמים מתקדמים של למידת מכונה. עד סוף שנות התשעים היה מקובל לחשוב כי המוח האנושי הוא איבר שאינו מתחדש. פריצת הדרך הראשונה הגיעה ב־1998, כאשר מחקר חלוצי טען כי נוצרים נירונים חדשים בהיפוקמפוס של מבוגרים – מרכז המוח האחראי על זיכרון ולמידה. מאז נחלקו הקהילות המדעיות: מחקרים בבעלי חיים חיזקו את האפשרות, אך מחקרים אחרים בבני אדם הטילו ספק וטענו כי נירוגנזה פוסקת בילדות. המחקר השוודי במחקר הנוכחי בודדו החוקרים למעלה מ־400 אלף תאים מאזורים בהיפוקמפוס שנלקחו מדגימות שלאחר המוות של בני אדם – מתינוקות ועד בני 78. באמצעות ריצוף RNA ברזולוציה של גרעין בודד, אותרו סמנים גנטיים המעידים על שלבי התפתחות של תאי עצב: תאי גזע עצביים, תאים ראשוניים ונירובלסטים (תאי עצב צעירים). אלגוריתם למידת מכונה אומן לזהות דפוסים אלה, על סמך נתונים מתחת לגיל חמש – גיל שבו ידוע כי נירוגנזה מתרחשת באופן ודאי. חוקרים מציינים כי נירונים צעירים בהיפוקמפוס חיוניים להבחנה בין חוויות דומות, ליכולת לחדש זיכרונות ולהתמודדות עם לחץ. אם אכן ניתן להוכיח יצירה מתמשכת של תאי עצב, הדבר עשוי להוביל בעתיד לטיפולים חדשניים במחלות ניווניות כמו אלצהיימר ופרקינסון. במילים אחרות, ייתכן שניתן יהיה לעודד את המוח "לתקן את עצמו" במקום להסתמך על השתלות תאי גזע פולשניות. הספקנות נמשכת עם זאת, לא כל המדענים משוכנעים. מבקרים טוענים כי הסתמכות על חתימות RNA אינה מבטיחה שתאים אכן מייצרים חלבונים פעילים. שיטות מקובלות אחרות, כגון צביעת נוגדנים לזיהוי חלבונים, הראו בעבר תוצאות סותרות. נוסף על כך, נמצא כי מספר התאים החדשים משתנה מאוד בין בני אדם – ייתכן בשל שונות גנטית או גורמים סביבתיים כמו פעילות גופנית ומתח. למרות ההתקדמות, נותרות שאלות רבות פתוחות: מהו שיעור הנירונים החדשים? מה תפקידם המדויק? ואילו תנאים סביבתיים מעודדים או מעכבים את התהליך? החוקרים במכון קרולינסקה ממשיכים לבדוק גם אזורים נוספים במוח, בתקווה לשרטט תמונה מלאה יותר של יכולת ההתחדשות האנושית.