חוקרים אירופים וגורמי ביטחון במערב מתארים את הפעילות הרוסית במולדובה כמתקפה רחבת-היקף: הפצת פוסטים מזויפים, סרטוני דיפ־פייק ואתרי חדשות כוזבים, לצד הזרמת כספים בלתי חוקיים לתמיכה במפלגות פרו־רוסיות. ראש ממשלת מולדובה, דורין ריצ'ן, טוען כי מוסקבה השקיעה בשנה האחרונה סכומים אדירים - בהיקף של כ־1% מהתמ"ג המקומי - במהלכים חתרניים. בשטח עצמו נרשמו גם איומים פיזיים: התרעות שווא על פיגועים ואיומי פצצה שנועדו לערער את אמון הציבור במערכת הבחירות. מנהיגים אירופים ובהם עמנואל מקרון, אולף שולץ ודונלד טוסק הגיעו לקישינב בשבועות האחרונים כדי להפגין תמיכה ממשית בממשלת מולדובה מול ההתערבות הרוסית. אסטרטגיה חדשה של מוסקבה דוח של המועצה האירופית ליחסי חוץ (ECFR) מצביע על כך שהקרמלין בוחן מודל חדש של לוחמת מידע: שילוב בין דיסאינפורמציה מתוזמרת, שימוש בבוטים, הפצת דיפ־פייקים והעברת כספים בדרכים חשאיות. לפי המומחים, אם הניסוי במולדובה יצליח, ייתכן שהשיטה תשוכפל בבחירות במדינות נוספות באירופה. החשש המרכזי הוא שהפעלת מודל זה תאפשר לרוסיה לעצב מציאות פוליטית במדינות יעד - לא באמצעות כיבוש צבאי, אלא באמצעות השפעה מתמשכת ברשתות החברתיות ובזירה הכלכלית. נסיגה אמריקנית ברקע הדברים בולטת החלטתו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לפרק את ה־Global Engagement Center - גוף שהוקם בממשל אובמה והורחב בתקופת ביידן, ושימש כמרכז הממשלתי למאבק בדיסאינפורמציה זרה. סגירתו נתפסת כמהלך של נסיגה אמריקנית מהחזית הדיגיטלית מול הקרמלין, ומעוררת דאגה בקרב בנות בריתה של וושינגטון. מבקרי טראמפ טוענים כי פירוק המנגנון מותיר מדינות כמו מולדובה - הנתונה גם למחלוקת טרנסניסטריה - להתמודד כמעט לבדן מול מתקפת השפעה מתוזמנת, וכי בכך גובר הסיכון לאובדן אמון ציבורי ולערעור היציבות הדמוקרטית במדינות מזרח אירופה.