על ההרחבה מעבר לאולם אמר: "מרגע שאדם נמצא בבית המשפט, ההבחנה בין האולם לשטחים האחרים מלאכותית. כשמובילים עצור במסדרונות הפומביים, זה אקט משפיל". היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד ד"ר גור בליי, ביאר את נקודת האיזון: "הצעת החוק מבקשת לאזן בין פומביות הדיון, חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, לבין השם הטוב, הפרטיות וכבוד האדם. הדברים מתחדדים כשמדובר בחשוד ב‘מעצר ימים’, כאשר יש הסתברות שלא יוגש כתב אישום, אך התמונה שצולמה תמשיך לפגוע בו שנים אחר כך". הוא הזכיר כי עוד בכנסת הקודמת עלה רעיון החלת ההסדר גם מחוץ לאולמות, ונקבע לבחון זאת בקריאה השנייה והשלישית. מטעם משרד המשפטים ציינה עו"ד גאל אזריאל: "אנחנו מתנגדים להחלת ההסדר בשטחי בית המשפט שמחוץ לאולם. לאולם יש מעמד מיוחד, בעוד שמסדרונות ההיכל הם מרחב פומבי. ברירת המחדל בחברה דמוקרטית היא חירות וחופש ביטוי, והטיפול בהתנהגויות פסולות הוא בדיעבד. החוק מיועד להגן על תקינות ההליך בתוך האולם". היא הזכירה כי "ב־48 השעות הראשונות ממילא אסור לפרסם זהות חשוד ללא אישור שיפוטי", והוסיפה כי "הרחבה לשטחי ההיכל יוצרת עבירה פלילית חדשה וחורגת מן הנוסח שאושר בקריאה הראשונה". מהנהלת בתי המשפט אמרה עו"ד חנית אברהם בכר כי מגבלות האכיפה ברורות: "משמר בתי המשפט לא יתפוס טלפונים או יבדוק אותם במסדרונות - זו פגיעה בחופש הביטוי במקום פומבי. התכלית הראויה היא תקינות ההליך, ולכן ההבחנה בין האולם להיכל חשובה. גם אם יורחב האיסור, מי שרוצה יכול לצלם בירידה מהניידת. תפקידנו לשמור על ביטחון הנוכחים, לא לפקח על צילום שאינו בתוך האולם".

ח"כ טלי גוטליב תמכה בהחמרה הנוגעת לפרסום: "בהליכי מעצר ימים אדם נתלש מביתו ונעצר תוך חוסר מאזן כוחות בלתי סביר. יש אלמנטים של השפלה שעלינו למנוע. אי-אפשר להעמיס את היישום על הנהלת בתי המשפט. הפתרון הוא לקבוע שהפרסום עצמו אסור: תמונת חשוד שצולמה בהיכל בית המשפט בעת מעצר ימים - לא תהיה מותרת לפרסום. זה לא פוגע בעקרון פומביות הדיון". ראש אשכול עונשין ופשיעה חמורה במשרד המשפטים, עו"ד לילך וגנר, חיזקה את עמדת המשרד לנוסח המצומצם: "יש הבדל דרמטי בין האיסור הקיים באולם מכוח סעיף 70 לחוק בתי המשפט, לבין החלתו מחוץ לאולם. ועדת השרים תמכה בנוסח של הקריאה הראשונה. נבחן את ההצעה להרחבה ונביא עמדה ממשלתית". מן הצד המגן על זכויות חשודים בירכה הסניגוריה הציבורית. עו"ד ישי שרון אמר: "אנחנו תומכים בהצעה. היא מאירה זרקור על טקס ביוש רווח: קבוצת צלמים מקיפה את החשוד, מקניטה, מתעדת. חופש הביטוי לא צריך לכלול את חופש הביזוי". לגבי הניסוח הציע: "בית המשפט לא יאשר צילום אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו". על שאלת המסדרונות הוסיף: "יש בתי משפט בלי מסדרונות ליווי ייעודיים, ולעיתים טיפול נקודתי דרך צילום מטושטש ללא פרטים מזהים מוביל לשיפור".

מנגד, ארגון העיתונאים הסתייג. עו"ד אמיר בשה טען כי "התיקון מיותר ומפר את האיזון מול חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת, כשכבר קיימים סייגים רבים לפרסום. נוהלי בתי המשפט מסדירים את נושא הצילום". גינזבורג השיב כי "אנחנו לא מצרים את פעולת העיתונאים בסיקור שלבים אחרים. מניעת פרסום תמונה שצולמה בהיכל בית המשפט אינה מונעת את זכות הציבור לדעת". הוא הוסיף נתון: "כלפי למעלה מ־60% מן העצורים לא מוגש כתב אישום והם שבים לחייהם. איני זוכר תמונה וכתבה מקבילה עם שחרורם". לבקשת הנהלת בתי המשפט להיערכות של שלושים יום מיום פרסום החוק אמר: "ראוי שתתיישרו עם רוח המחוקק שנשמעה בשתי כנסות שונות ותתחילו להיערך כבר עתה". בסיכום עדכן כי "שר המשפטים תומך בהוספת איסור הצילום במסדרונות - שטחי היכל המשפט". בסיום, ההצעה אושרה פה אחד בקרב חברי הוועדה ח"כ איתן גינזבורג וח"כ טלי גוטליב - כפוף לרביזיה, שבה ייבחנו מתווה ההחלה על כלל שטחי ההיכל ושאלות האכיפה.