הוועדה המיוחדת לזכויות הילד קיימה (15.9.25) דיון מעקב בסוגיית אנשי המקצוע הנלווה־רפואה בחינוך המיוחד, ובו עלה תמונה עגומה של מחסור רוחבי, פערי שכר בין משרדי הממשלה, קשיי הכשרה והיעדר תכלול. יו"ר הוועדה, ח"כ קטי קטרין שטרית, קבעה: "אם קיים מחסור במרכז ובמגזר הפרטי, הוא גדול פי כמה בפריפריה ובמגזר הציבורי. אנחנו כאן כי שום דבר מהדוח הבין־משרדי לא יצא אל הפועל". לפי סקירה פנימית של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת הלימודים תשפ"ד היו 357,300 תלמידים זכאי שירותי חינוך מיוחד: 19% במסגרות חינוך מיוחד, 20% בכיתות חינוך מיוחד בבתי ספר רגילים ו-61% תלמידי שילוב. חוק חינוך מיוחד מחייב שהשירותים יינתנו בידי בעלי תעודה לפי חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות וטיפול באומנויות, והיקף הטיפול נקבע במוסד החינוכי. בדף עמדה של פורום ארגונים והורים נטען כי "העדר התכלול בין משרדי הממשלה - בשכר, בתמריצים ובאופק קידום - הוא חסם מרכזי ליישום המלצות 2024". ח"כ משה אבוטבול (שס) הציע בחינת הקלות זהירות: "כשיש מחסור בכוח אדם שהולך ומחריף, אולי צריך להוריד את הרף בדברים האפשריים מבלי לפגוע בליבה". ח"כ טלי גוטליב (ליכוד) הדגישה את צו השעה: "יש הורים שמעדיפים שיהיה מישהו שיטפל בילד מאשר שלא יהיה בכלל. הפתרון הוא לאפשר לרשויות המקומיות לשכור אנשי מקצוע שיעברו קורסי הכשרות ייעודיים בתחומים ספציפיים".