במהלך אוגוסט נרשמה ירידה חדה במספר דורשי העבודה, שהסתכם ב-186.1 אלף - ירידה של 32.1 אלף איש (14.7%) לעומת יולי. נתון זה חריג נוכח פיטורי הקיץ שחזרו גם השנה, עם 4,300 מפוטרים זמניים, מספר כמעט זהה לשנים קודמות. הסיבה העיקרית לירידה, מסביר שירות התעסוקה, היא הכרה רטרואקטיבית בחל"ת לעובדים שיצאו ביוני בעת מבצע "עם כלביא" ונרשמו ביולי כדי לממש זכאותם, אף שכבר שבו בפועל לעבודה.
בפילוח סוגי התביעות, תובעי דמי האבטלה ירדו ב-16.3% ל-142.2 אלף, בעוד תובעי הבטחת ההכנסה ירדו ב-5.6% בלבד ועמדו על 38 אלף - מהנמוכים ביותר בעשורים האחרונים. בשירות מציינים כי הירידה המשמעותית בתובעי האבטלה מוסברת בכך שמרבית יוצאי החל"ת נרשמו ביולי כמי שתבעו דמי אבטלה, ולכן נרשמה באוגוסט ירידה חדה במספרם.
גם התפלגות הגילים השתנתה. שיעור הצעירים עד גיל 34 ירד ל-29.4% בעקבות חזרה מהירה לענפים שנפגעו זמנית, בעוד קבוצת הביניים (35-54) עלתה ל-41.8% והמבוגרים מעל גיל 55 ל-28.7%. בהשוואה לאוגוסט אשתקד, שיעור הצעירים דווקא גבוה יותר השנה - עדות לחשיפתם לענפים שהושפעו מהמצב הביטחוני.
בפילוח מגדרי, מספר דורשות העבודה ירד ב-16.5% לעומת ירידה של 12.5% בקרב גברים, ולכן חלקן מכלל דורשי העבודה ירד ל-57.8%. השירות מסביר כי נשים נפגעו יותר בתקופת "עם כלביא" והוצאו לחל"ת בהיקפים גדולים יותר, ולכן הירידה אצלן חדה יותר עם ההכרה הרטרואקטיבית.
גם בהתפלגות החברתית-כלכלית ניכרה השפעה: שיעור האשכולות הנמוכים (1-3) ירד, בעוד שיעור האשכולות הגבוהים (8-10) עלה ל-20.1% - המשך למגמה שנתית של גיוון תמהיל דורשי העבודה, שהתעמעמה בקיץ וחזרה לבולטות באוגוסט.
בפילוח אוכלוסיות, הירידה המשמעותית ביותר נרשמה בקרב חרדים - 23.1% פחות לעומת יולי, חרף פיטורי הקיץ האופייניים במיוחד למגזר זה. בקרב יהודים שאינם חרדים נרשמה ירידה של 15.4%, ובחברה הערבית של כ-9% בלבד. כתוצאה, שיעור החרדים מכלל דורשי העבודה ירד ל-9.8%, שיעור הערבים עלה ל-26.1%, ושיעור היהודים שאינם חרדים ירד ל-64%.
במשלחי יד נרשמו ירידות חדות כמעט בכל הענפים: מלצרים ומוזגי משקאות (70.7%-), עובדי יופי (63.3%-), מנהלי מלונות ומסעדות (59.9%-), מנהלים במסחר קמעונאי וסיטונאי (59.7%-) ומוכרים בחנויות (59.2%-). עליות נרשמו רק בקרב מורים בחינוך העל-יסודי (7.1%) ורופאים (0.8%).
בבחינת ערים מעל 40 אלף תושבים, אום אל-פחם (6.4%) ורהט (6.3%) שבו להוביל בשיעור דורשי העבודה. עם זאת, מספר דורשי העבודה ירד בכלל הערים - בממוצע של 15.9%- - עם ירידות חדות במיוחד בבני ברק (35.8%-), אילת (34.5%-) וטבריה (26.5%-). מנגד, הירידות המתונות ביותר נרשמו בערים ערביות ובעיר עכו, סביב 7%-9%.
לטענת שירות התעסוקה, הנתונים ממחישים שוב את הקשר בין עצימות המצב הביטחוני לבין תנודות בשוק העבודה - עליות חדות במספר דורשי העבודה בעת משבר, וירידות כאשר המצב נרגע.