לקראת כינוס עצרת האו"ם בניו-יורק, בריטניה צפויה לבצע צעד היסטורי ולהצטרף לגל ההכרה הבינלאומי במדינה פלשתינית. ראש הממשלה הבריטי, קייר סטארמר, צפוי להודיע היום (יום א', 21.9.25) על הכרה רשמית במדינה פלשתינית, לאחר שלטענת לונדון ישראל לא עמדה בתנאים שהציבה ביולי האחרון לשיפור מצב הפלשתינים. סטארמר הדגיש כי מדובר ב"זכות בלתי ניתנת להעברה" של העם הפלשתיני, וקרא לקהילה הבינלאומית לפעול לשימור התקווה לשלום ארוך-טווח. המהלך הבריטי משתלב ביוזמה רחבה שמובילה צרפת, אשר תובא השבוע לדיון בעצרת האו"ם, ותכלול גם את קנדה, אוסטרליה, בלגיה, פורטוגל, מלטה, סן מרינו, אנדורה ולוקסמבורג. ההערכה היא כי בין עשר ל-12 מדינות נוספות יצטרפו להכרה במדינה פלשתינית כבר השבוע, ובכך יגיע מספר המדינות המוכרות ל-154 מתוך 193 חברות האו"ם - רוב עצום של כ-80% ממדינות העולם. ההכרה מגיעה לאחר שהעצרת הכללית של האו"ם אישרה ברוב של 142 מדינות את "הצהרת ניו-יורק", הקוראת לנקיטת צעדים מוחשיים, מוגבלים בזמן ובלתי הפיכים להקמת מדינה פלשתינית ריבונית ובת-קיימא, לצד הפסקת אש מיידית בעזה, שחרור כל החטופים ופירוק חמאס מנשקו. צרפת וסעודיה יקיימו השבוע את החלק השני של הוועידה הבינלאומית לפתרון שתי המדינות, במטרה להמשיך ולדחוף למימוש ההחלטה. המשמעות הסמלית של ההכרה הנוכחית גדולה במיוחד, שכן לראשונה מצטרפות למהלך שלוש מעצמות החברות בארגון ה-G7 - בריטניה, צרפת וקנדה. עם זאת, בארה"ב, יפן, גרמניה ואיטליה - ארבע המדינות הנוספות בקבוצה - לא צפויות להכיר במדינה פלשתינית בשלב זה. בישראל מזהירים כי ההכרה לא תשנה את המצב בשטח, אך מדגישים את המשמעות המדינית והלחץ הבינלאומי הגובר. ההחלטה הבריטית התקבלה לאחר שישראל לא עמדה בדרישות שהציבה לונדון, בהן הפסקת אש, התחייבות לשלום בר-קיימא, חידוש אספקת הסיוע ההומניטרי לעזה והימנעות מסיפוח הגדה המערבית. ממשלת בריטניה צפויה להדגיש כי ההכרה במדינה פלשתינית היא "צעד מתחייב נוכח ההסלמה בעזה והסכנה לפתרון שתי המדינות". המהלך מעורר תגובות נרחבות בזירה הבינלאומית והישראלית. בישראל נשמעות קריאות לנקוט צעדים נגד המדינות המובילות את המהלך, וממשלת ישראל שוקלת את עוצמת התגובה. במקביל, בארה"ב הביעו התנגדות פומבית להכרה, ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ אף קרא לבריטניה ולבעלות בריתה להימנע מהצעד. למרות ההכרה הסמלית, המצב בשטח לא צפוי להשתנות בטווח המיידי, אך מדובר בהישג דיפלומטי משמעותי לפלשתינים, במיוחד לאור הצטרפותן של מדינות מרכזיות במערב. הפלשתינים רואים במהלך חיזוק לתמיכה הבינלאומית במימוש פתרון שתי המדינות, בעוד בישראל מזהירים מהשלכות אפשריות על מעמדה הבינלאומי של המדינה.