בעוד שתושבי ברצלונה ניסו להרחיק תיירים באמצעות אקדחי מים מפלסטיק, עמותת שכונה בעיר סנטיאגו דה קומפוסטלה בחרה בגישה ידידותית יותר: מדריך נימוסים לתיירים המבקרים בעיר, שהיא נקודת הסיום של העלייה לרגל הקתולית המפורסמת ביותר בעולם. המדריך, שתורגם למספר שפות, נתלה ברחבי העיר בצפון-מערב ספרד וחולק באכסניות הרבות שבה. הוא מזכיר לתיירים לשמור על שקט, לכבד את חוקי התנועה ולהשתמש במגני פלסטיק על מקלות ההליכה כדי לא לפגוע ברחובות האבן הצרים. אך נראה שההשפעה הייתה מוגבלת: קבוצות גדולות ממשיכות לשיר ברחובות, אופניים נוסעים בניגוד לכיוון התנועה, וקצות מקלות ההליכה מתכתיים מרעישים על הקרקע. ברשתות החברתיות המקומיות מופיעות תמונות רבות המגנות על חוסר נימוס מצד תיירים. הבעיה המרכזית אינה רק בהתנהגות - אלא בכמות. העיר העתיקה והכיכרות סביב הקתדרלה, שבה לפי המסורת קבור השליח יעקב, הפכו כמעט לחלוטין לנחלתם של תיירים, מה שגרם לתושבים לעזוב. סנטיאגו מצטרפת לרשימת ערים עולמיות שבהן תושבים ותיקים מגלים מרמור כלפי תיירות היתר שמשנה את פני הקהילה. "אין לנו פוביה מתיירות. תמיד חיינו בהרמוניה עם תיירים, אבל כשהלחץ יוצא משליטה - אז מתחילה הדחייה", אמר רוברטו אלמואיניה, יו"ר עמותת השכונה בעיר העתיקה, המוכרת כאתר מורשת עולמית של אונסקו.

עלייה לרגל שהפכה לטרנד עולמי

"דרך סנטיאגו" (Camino de Santiago) היא מסלול עלייה לרגל מהמאה ה-9, שבו עולי רגל הולכים מאות קילומטרים ממסלולים שמתחילים בפורטוגל ובצרפת. הפופולריות של הדרך גברה לאחר הסרט "The Way" בכיכובו של מרטין שין (2010), והתחזקה עוד יותר בעקבות מגמות של תיירות חווייתית לאחר מגפת הקורונה. בשנה שעברה נרשם שיא של חצי מיליון עולי רגל - פי חמישה ממספר התושבים בעיר, וגידול של פי 725 לעומת לפני ארבעה עשורים. לכך מצטרפים תיירים רגילים שאינם מגיעים דרך המסלול. השכרת דירות לטווח קצר העלתה את מחירי השכירות בעיר ב-44% בין 2018 ל-2023, לפי מחקר שהוזמן על-ידי העירייה. במאי האחרון ביקשה העירייה מהממשלה האזורית להכריז על האזור כ"אזור לחץ גבוה", בדומה לברצלונה וסן סבסטיאן, כדי לאפשר הגבלות על מחירי השכירות. כבר בנובמבר האחרון נאסרה השכרת דירות תיירותיות בסגנון Airbnb במרכז ההיסטורי, בטענה שהדבר פוגע בזמינות הדירות לתושבים.

תושבים מתקשים להישאר

סיהרה פרס, חוקרת באוניברסיטת סנטיאגו, תיארה את מציאת דירה בעיר כ"משימה בלתי אפשרית". אנטוניו ג'רמיאס, בן 27, שוקל לחזור לגור עם אמו, כי משכורתו במחסן אינה מספיקה למחיה. אנדריאה דופאסו, בת 32, ניסתה לעבור מדירת הוריה לשכונה מרוחקת 5 ק"מ מהמרכז, אך נאלצה לעבור לעיירה סמוכה. לדבריה, "רק מי שירש דירה מההורים או הסבים הצליח להישאר בשכונה." בכל רחבי ספרד מתקיימות הפגנות נגד משבר הדיור, כאשר רבים מאשימים את התיירות בשימוש מוגבר בדירות לטווח קצר.

העיר מתרוקנת

במרכז ההיסטורי, תיירים שוהים בבתי מלון קטנים או באכסניות גדולות שהוסבו ממבנים דתיים - שאינם כפופים לאיסור. אך יש גם דירות שמפרות את ההגבלות, כפי שמעידים תיירים שאוספים מפתחות מתיבות נעולות מחוץ לבניינים. "יש כאלה שמקפידים על החוק ויש כאלה שלא, אבל זה המודל שמגביל את הדיור לתושבים", אמרה מונטסה וילאר מקבוצת שכונה נוספת. העירייה מסרה שהיא פועלת לאכוף את התקנות, ובודקת כל דיווח על דירה לא חוקית. בין 2000 ל-2020 איבד המרכז ההיסטורי כמחצית מאוכלוסייתו הקבועה, וכיום נותרו בו רק כ-3,000 תושבים. אין חנויות לחומרי בניין, אין דוכני עיתונים, ויש רק מאפייה אחת. כמה מכולות מתקיימות לצד בתי קפה, גלידריות וחנויות מזכרות. "העיר התרוקנה. מספיק לצאת לסיבוב כדי לראות שהבניינים סגורים, נטושים ומתפוררים", אמר אלמואיניה.

הרוחניות נעלמת

השנה צפוי שיא נוסף במספר עולי הרגל. המגמה הזו גורמת לתושבים רבים להתנגד למודל הכלכלי התיירותי של העיר. לפי מחקר של קבוצת Rede Galabra באוניברסיטת סנטיאגו, מחצית מהתושבים התנגדו למודל הזה כבר ב-2023 - לעומת רבע בלבד לפני עשור. גם עולי רגל ותיקים מרגישים בשינוי. אלברו קסטניו ואלה אוסטסו, ספרדים שהכירו במסלול לפני ארבע שנים, חוזרים אליו מדי שנה. "הדרך נהיית יותר ויותר מוכרת, מגיעים הרבה יותר אנשים", אמרה אוסטסו. "לפעמים נראה שהרוחניות קצת הלכה לאיבוד."