הבהרת זיני על כפיפות לחוק – והדוגמה הקיצונית אלוף זיני הכחיש בפני הוועדה את הייחוס שלפיו יראה את כפיפות ראש השירות לראש הממשלה כקודמת לחוק: לדבריו, ראש השירות אכן כפוף לראש הממשלה אך ראש הממשלה כפוף לחוק, וכפיפותו שלו לחוק מלאה. הוא הוסיף דוגמה קיצונית להמחשת האבסורד: לא יראה עצמו כפוף לחוק אם, למשל, יחוקק חוק שיחייבו לאכול חזיר. ההליך המקדמי והערת הוועדה: לא הכל היה אידאלי – אך בלי פגם אתי בבחינת סדר הפעולות טרם גיבוש המינוי – ובכלל זה עצם השיח בין ראש הממשלה למועמד והעידכון המאוחר לרמטכ"ל – קובעת הוועדה כי אין חריגה מטוהר המידות מצד זיני, ובוודאי לא ברמה המצביעה על קושי. הוועדה מציינת לחיוב כי עם קידום מועמדותו חדל זיני לשרת בצה"ל. קביעות עקרוניות: אחריות אישית ולא משפחתית הוועדה מדגישה את המובן מאליו: בבדיקת טוהר מידות נבחנים מעשיו ועמדותיו של המועמד עצמו; שיטת חינוכו ודברי בני משפחתו אינם רלוונטיים לבחינה. לפיכך, טענות שנשענו על התבטאויות קרובים אינן נזקפות לחובתו. אלפי התנגדויות לא רלוונטיות לצד אלפי הפניות הציבוריות הגיעו השגות מארבעה מראשי שב"כ לשעבר. הוועדה מציינת כי חלק מן ההשגות נסמכו על דיווחים בתקשורת ולא על ידיעה אישית ישירה, ומדגישה כי הכרעתה נשענת על חומר מאומת ועל בדיקה ישירה של המועמד ומסמכיו. במסגרת פרק הרקע, הוועדה כותבת כי בעבר היו מקרים שבהם התבקש השירות לבצע פעולות שאינן תואמות את סדרי המשטר הדמוקרטי – הערה כללית שאינה נוגעת לזיני אך מדגישה את חשיבות הממלכתיות והתרחקות משיקולים מפלגתיים. כללי ניגוד עניינים לכהונה הוועדה משרטטת נורמה להפחתת חשש לניגוד עניינים: אם יתעורר עניין הנוגע לבני משפחה או מקורבים – על ראש השירות להימנע מטיפול בו ולהעבירו לגורם אחר; אם מעורבות כזו תגיע לקצה – יש לשקול אף הפסקת כהונה. העיקרון: הגנה על אמון הציבור.