בדוח האחרון עמד המבקר מתניהו אנגלמן על חריגה מבנית: בניגוד לתפקידים בכירים אחרים בשירות המדינה, לכהונת מנכ"ל ועדת הבחירות אין קציבה. "הכהונה של מנכ"ל ועדת הבחירות, שאינה קצובה בזמן ואף אינה מושפעת מחילופי יו"ר הוועדה, היא חריגה וראויה לבחינה" כתב אנגלמן. הוא נימק זאת בשיקולים של ריענון, שוויון הזדמנויות, מניעת שחיקה ומניעת ריכוז כוח - והדגיש את הצורך בחפיפה כדי לשמר ניסיון מצטבר. ועדת הבחירות הסתייגה מן הקציבה ונימקה: "תפקיד מנכ"ל הוועדה הוא מקצועי מובהק ומצריך ניסיון הנרכש בעיקר במערכות בחירות המתקיימות אחת לארבע שנים". עוד נטען כי מנכ"ל הוועדה משמש שומר סף, ועל כן יש להבטיח עצמאות ואי־תלות. לשיטת הוועדה, קציבת כהונה עלולה לעודד שיקולי תפקיד עתידי ולהוסיף ממד פוליטי לא רצוי. דובר ועדת הבחירות, גיורא פורדס: "בעקבות הערת מבקר המדינה, ובהתאם לחובתו על-פי חוק, בוחן יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית את הסוגיה, אך זו טרם הוכרעה סופית. ועדה לאיתור מנכ"ל חדש לוועדה לא הוקמה. ככל שתוקם - תפורסם הודעה על כך".

עו"ד אורלי עדס מכהנת כמנכ"ל ועדת הבחירות מאז 2010, לאחר שהחלה דרכה בוועדה בשלהי שנות השמונים. תחת ניהולה התמודדה המערכת עם רצף מערכות בחירות קצרות טווח ועם אתגרים לוגיסטיים ובריאותיים חריגים. בידיעות אחרונות פורסם כי עדס מנהלת מו"מ לפרישה מוקדמת, בין היתר לנוכח כוונת סולברג לקדם קציבת כהונתה ולמנות משנה שייטול חלק מסמכויות כוח האדם. לפי המתווה שנשקל, נבחנת אף יציאה מוקדמת עוד טרם מועד הבחירות המתוכנן. ראש האופוזיציה, ח"כ יאיר לפיד: "הפרסום על אודות הניסיונות להחליש ולפגוע בעצמאות של מנכ"ל ועדת הבחירות ולהוביל לפרישתה מטריד. ועדת הבחירות המרכזית היא המעוז האחרון בשמירה על טוהר הבחירות ואמינות התוצאות שלהן". לפיד, שהתעלם מכך שקציבת כהונתה תהיה שנה אחרי הבחירות הקרובות, קרא להשאיר את המנכ"ל המכהן בתפקיד "עד אחרי יושלמו הבחירות הקרובות ויתבררו תוצאותיהן" והוסיף כי "על השופט סולברג להבטיח שכך יהיה ולא לשתף פעולה עם ניסיונות הקואליציה להוביל להדחתה". ליבה של המחלוקת הוא האיזון בין יציבות מקצועית, הנסמכת על ניסיון מצטבר בניהול מערכות בחירות מורכבות, לבין ריענון תקופתי המונע ריכוז כוח ומעודד תחלופה. המתווה הנבחן - קציבת כהונה לעשר שנים בצירוף חפיפה מוגדרת ומינוי משנה תפעולי - עשוי לספק פתרון ביניים: לשמר ידע מקצועי וליצור מסגרת בקרה מוסדית. מנגד, מתווה זה עשוי להתפרש כמהלך מדורג של העברת סמכויות וצמצום כוחו של המנכ"ל המכהן. בשלב זה אין החלטה סופית, ואין ועדת איתור פעילה. ההכרעות שיתקבלו ישפיעו על שני רבדים: דמות המנכ"ל הבא של ועדת הבחירות והסדרת המבנה הניהולי־מוסדי של הגוף האמון על טוהר הבחירות. כתוספת מסכמת מההתכתבות ברשת אקס: לפי גרינצייג, מינוי מנכ"ל ועדת הבחירות נעשה בידי יו"ר הוועדה על בסיס המלצת ועדת איתור שחבריה ממונים על-ידי יו"ר הוועדה; עמדת אטינגר היא שהשאלות הציבוריות על אימוץ ההמלצה, העיתוי ותשובת היו"ר לטענות ועדת הבחירות – עדיין ממתינות למענה.