"אני חושב שאם אתה מסיים אוניברסיטה, אתה צריך לקבל גרין קארד", אמר דונלד טראמפ בקמפיין שלו אשתקד. בשבוע שעבר הוא הודיע על אגרה בסך 100,000 דולר תמורת ויזת H-1B המשמשת במיוחד חברות היי-טק, לעומת 2,500 דולר כיום. 85,000 חדשות כאלה מונפקות בשנה; אמזון לבדה קיבלה השנה 14,000. אזרחי הודו קיבלו ב-2023 כשלושה רבעים מהן, 12% נוספים היו סינים ואף מדינה אחרת לא עברה את קו שני האחוזים. רבים מתומכיו של טראמפ טוענים, כי מדובר במשרות שנגזלות מאמריקנים, אך השלכות האגרה החדשה עשויות להיות סבוכות מכפי שנדמה – צופה אקונומיסט. ההשפעה המשמעותית ביותר תהיה על הודו: לאחר שטראמפ הטיל עליה מכס של 50%, כעת הוא פוגע במגזר המצליח ביותר שלה. ייצוא השירותים ההודי זינק פי שישה בשנים 2023-2005 ח-338 מיליארד דולר. חברות ה-IT ההודיות בונות על שיגור אנשיהן לארה"ב בוויזות H-1B כדי לשרת את לקוחותיהן בשכר משופר; מסלול זה מוטל כעת בספק. חברות ה-IT ההודיות מעסיקות 5 מיליון עובדים, והאגרה יוצרת להן כאב ראש נוסף. עלייה הבינה המלאכותית כבר פגעה בענף, ולפי ההערכות – בשנת 2029 היא תחליף למעלה ממחצית המענה האנושי לפניות לקוחות. עם זאת, הענף נמצא במצב טוב מבעבר להסתגל לשינויים. בקדנציה הראשונה של טראמפ, מדיניות הוויזות הוקשחה ומספר הבקשות ההודיות שנדחו עלה פי ארבעה. חברות רבות הגיבו בהפחתת מספר הוויזות, בהעברת משרות למדינות אחרות ובשכירת יותר עובדים מקומיים – כך שהתלות בשוק האמריקני נמוכה יחסית. גם המשקיעים לא התרגשו: מדד מניות הטכנולוגיה בבורסת מומבאי ירד ב-3% בלבד לאחר הודעתו של טראמפ. גם לעובדי ההיי-טק ההודיים יש חלופות מעבר לחברות הגדולות, מציין אקונומיסט. חברות רב-לאומיות הקימו את Global capability centres, במטרה להעביר לחו"ל משרות בתחומי המו"פ והמידע, והללו הפכו לאבן יסוד במגזר השירותים ההודי. מספרם של המרכזים בהודו הגיע אשתקד ל-1,700 (לעומת 700 ב-2010), הם העסיקו 1.9 מיליון עובדים והכנסותיהם הסתכמו ב-64 מיליארד דולר. האגרה החדשה עשויה, אפוא, להרחיב את הפעילות בהודו עצמה. מגבלות על הוויזות שהוטלו ב-2004 הובילו חברות שהסתמכו במידה רבה על H-1B להגדיל את התעסוקה מחוץ לארה"ב ב-25% יותר מאשר חברות שנזקקו פחות לרילוקיישן של עובדים זרים. משרות מו"פ היו בין הראשונות לעבור; המרוויחות העיקריות היו קנדה, סין והודו.