בעלי כלבה והמועצה המקומית מבשרת יפצו אישה ב-642,000 שקל בשל פגיעתה משילוב של תקיפת הכלבה ומדרכה שבורה. שופטת בית המשפט העליון, יעל וילנר, דחתה (28.9.25) את בקשתו של בעלי הכלבה לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים. באוקטובר 2009 "טיילה המשיבה ברחוב, כאשר כלבה מסוג פיטבול החלה לרוץ לעברה, בעודה נובחת וחושפת שיניים באופן מאיים. בניסיון להימלט מן הכלבה, נתקלה המשיבה במהמורה במדרכה, מעדה ונגרמו לה כתוצאה מכך נזקי גוף", מתארת וילנר. בעלי הכלבה - המערער ובנו - הורשעו בעבירה של אי-נקיטת אמצעי זהירות מפני סכנה הכרוכה בהחזקת חיה. בית המשפט קבע, כי השניים מצאו את הכלבה חודש קודם לכן והחזיקו אותה בחצר ביתם. בית משפט השלום בירושלים קבע, על סמך הרשעתם של השניים, כי הם הפרו גם את חוק הסדרת הפיקוח על כלבים (המחייב להחזיק כלב ברצועה ברשות הרבים) ואת התקנות האוסרות להחזיק כלב מסוכן. עוד נקבע, כי הם הפרו את פקודת הנזיקין, לפיה "בתובענה בשל נזק גוף שנגרם על-ידי כלב, חייב בעליו של הכלב או מי שמחזיק בכלב דרך קבע לפצות את הניזוק, ואין נפקא מינה אם הייתה או לא הייתה התרשלות מצידו של הבעלים". 60% מהפיצוי הוטלו על הבעלים והיתרה על המועצה המקומית. בערעורו למחוזי טען הבעלים, כי לא החזיק את הכלבה "דרך קבע", וכי לא היה מקום להטיל עליו את רוב האחריות. המחוזי דחה על הסף את הערעור, באומרו שדי בהרשעתם של הבעלים כדי להטיל את האחריות הנזיקית. בבקשתו לעליון טען הבעלים, כי מדובר בסוגיה עקרונית של פירוש המילים "דרך קבע", המצדיקה דיון בגלגול שלישי. אולם וילנר אומרת שאין צורך להכריע בכך, שכן האחריות הוטלה כאמור גם מנימוקים אחרים, ויתר הטענות הן ערעוריות מובהקות. את המערער ייצג עו"ד עוז אלדד.