הנהלת בתי הדין הרבניים מבקשת לתקן את החוק ולקבוע, כי החלטות של בתי הדין בנוגע ליהדותו של אדם יחייבו גם רשויות אחרות של המדינה, כגון משרד הפנים. תזכיר חוק בנושא הופץ (29.9.25) לקבלת הערות הציבור. מדובר בניסיון נוסף להרחיב את סמכותם של בתי הדין, לאחר ההצעות לאפשר להם לדון גם בנושאים שאינם בתחום המעמד האישי ולהרחיב את סמכותם להכריע בנושאי מזונות. בדברי ההסבר להצעה נאמר כי החוק מחייב שנישואין וגירושין של יהודים בישראל ייעשו על-פי דין תורה, ובסמכות בלעדית של בתי הדין הרבניים - ובדיקת יהדותם של בני הזוג היא תנאי מוקדם לנישואין. "אירעו מקרים שרשויות של המדינה סירבו לכבד אישורי יהדות שנתנו בתי הדין הרבניים לבעלי דין שעניין כשרותם להינשא נדון לפניהם. בשל כך נאלצו אותם אנשים לנהל הליכים משפטיים יקרים ומיותרים. מקרים כאלו אירעו הן לעניין מתן מעמד לעניין חוק השבות והן לעניין רישום במרשם האוכלוסין". הנהלת בתי הדין אומרת כי על-פי הפסיקה - יש להימנע ממצב של "פיצול סטטוס". לדבריה, "אין שום הצדקה שאדם שהוכר יהודי על-פי אמות המידה המחמירות של בית הדין הרבני לעניין נישואין כדת משה וישראל, לא יוכר ככזה ברשות אחרת של המדינה. לעניין זה אין להבחין אם בעל הדין בבית הדין הוא אזרח, תושב, תייר או תלמיד במוסד להשכלה גבוהה או תלמיד ישיבה וכדומה. מדינה ישראל מעודדת, למשל, צעירים יהודים ברחבי העולם להגיע לישראל ללימודים ולמטרות אחרות. הם רשאים להינשא בישראל, ואם עניין כשרותם להינשא נדון בבית הדין הרבני ויהדותם אושרה אגב כך, יש לתת לכך נפקות על-פי כל דין". עוד מוצע, כי מנהל אגף בירורי יהדות בהנהלת בתי הדין הרבניים וכן רב רושם נישואין יהיו רשאים להתייצב, לטעון וליזום הליכים בבית הדין בכל עניין הקשור לקביעה בעניין יהדותו של אדם - דהיינו, גם שלא לבקשת האדם בו מדובר. "הכל מסכימים כי מצב בו בית הדין יידרש לעצום את עיניו כאשר עולה בפניו חשש לגבי יהדותו של אדם איננו רצוי, ועל-פי דין תורה - ודין זה לעניין נישואין עוגן בחוק שיפוט בתי דין רבניים - מוטלת חובה על בית הדין לפעול באופן אקטיבי למנוע נישואין אסורים". לבסוף נאמר כי "אגב כך מוצע להסדיר בחוק את סמכותו של רב רושם נישואין לקבל לצורך מילוי תפקידו מידע שהצטבר בבתי הדין הרבניים על אודות כשירות לנישואין של אדם וקרובי משפחתו, לפי דין תורה, כדת משה וישראל".