ועדת המכרזים המיוחדת להתפלת מי-ים בראשות החשב הכללי פרסמה את מסמכי המכרז לשיפוץ, הרחבה והפעלה של מתקן ההתפלה באשקלון - בהיקף ייצור שנתי של 220 מיליון מטר-קוב מים. המכרז מיועד לחמש קבוצות שעברו את שלב המיון המוקדם, והוא נחשב לאחד מפרויקטי התשתית הגדולים והחשובים במשק המים הישראלי. מדובר במתקן ההתפלה הראשון שהוקם בישראל ובפרויקט ה-PPP הראשון בתחום, המסיים תקופת זיכיון של 25 שנה ויוצא כעת למכרז חדש לתקופה נוספת בת 25 שנה. הזכיין שייבחר יהיה אחראי על תכנון, מימון, שיפוץ, הרחבה, הפעלה ותחזוקה של המתקן. במסגרת העבודות צפויים שיפוץ וריענון של כלל מערכות המתקן הקיים, הקמת מבנים חדשים, שדרוג מערכות האנרגיה, ושילוב טכנולוגיות חדשות לשיפור איכות המים המותפלים. לאחר השלמת ההרחבה, יעלה כושר הייצור של המתקן מכ-120 מיליון מטר-קוב מים בשנה לכ-220 מיליון מטר-קוב, והוא יהפוך למתקן ההתפלה הגדול בישראל ובין הגדולים בעולם. היקף ההתפלה השנתי של כלל שבעת מתקני ההתפלה בארץ צפוי להגיע לכמיליארד מטר-קוב מים - כמעט מלוא הצריכה הביתית והתעשייתית של מים שפירים בישראל. הפרויקט צפוי להבטיח את אספקת המים לאזור הדרום ולענות על הביקוש ההולך וגדל למים. המהלך הוא חלק מיישום החלטת הממשלה מחודש יוני 2018, להגדיל את תפוקת ההתפלה הארצית להיקף של 1.1-1.2 מיליארד מטר-קוב מים בשנה עד שנת 2030. המכרז פורסם בראשות גל לנדו, מנהל יחידת תשתיות ופרויקטי PPP באגף החשב הכללי, בהשתתפות נציגי משרד האוצר, רשות המים, משרד האנרגיה והתשתיות וחברת ענבל. החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג, ציין כי המכרז מהווה שלב נוסף במהפכה שעבר משק המים הישראלי: "ממשק המבוסס על מקורות טבעיים ותלות בגשמים, עברנו למשק הנשען על מים מותפלים - שמאפשר למדינה להתמודד עם משבר האקלים ועם הירידה בכמות המשקעים. זהו נדבך מרכזי בחיזוק החוסן הלאומי ובמענה למצבי חירום", אמר. מנהל רשות המים, יחזקאל ליפשיץ, הדגיש כי המכרז משתלב במדיניות ארוכת טווח לשימור ביטחון המים של ישראל. לדבריו, מערך התפלת מי הים הפך למקור העיקרי של אספקת מים במדינה, עוד לפני מקורות טבעיים. "המתקן המשודרג צפוי להיכנס לפעולה ב-2031, ולהגדיל משמעותית את היצע המים בדרום ובמרכז תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות להפחתת טביעת הרגל הסביבתית", אמר.