יונתן אוריך מבקש מבג"ץ (5.10.25) להקפיא את השימוע בעניינו בפרשת המסמכים המסווגים, עד שהפרקליטות תעביר לו כתב חשדות מפורט או טיוטת כתב אישום. העתירה באה לאחר שבחודש יולי הודיעה הפרקליטות, כי אוריך מוזמן לשימוע לפני שתחליט האם לצרף את יועצו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לכתב האישום נגד אלי פלדשטיין (לשעבר דוברו לענייני צבא) והנגד ארי רוזנפלד. בכתב האישום נטען, כי רוזנפלד העביר לפלדשטיין מסמכים רגישים במיוחד, אותם הדליפו אנשי לשכתו של נתניהו לעיתון הגרמני בילד. ההדלפה בוצעה באוגוסט 2024, לאחר רצח ששת החטופים בידי חמאס, במטרה לשכנע את דעת הקהל שסרבנות חמאס היא המונעת עסקה. הנאשמים אינם מכחישים את מעשיהם, אך טוענים שלא ביצעו עבירה כלשהו. על-פי הזימון לשימוע, אוריך מסר את הידיעה יחד עם פלדשטיין לשרוליק איינהורן, כדי שידליף אותה לבילד - וזאת מתוך כוונה לפגוע בביטחון המדינה, או לפחות בידיעה שקרוב לוודאי שתתרחש פגיעה כזאת. עוד נטען, כי אוריך החזיק את הידיעה המסווגת למרות שלא היה מוסמך לכך, וכי הוא החליף את הטלפון הסלולרי שלו לאחר מעצרם של פלדשטיין ורוזנפלד, כדי שלא ישמש כראיה. בעתירתו טוען אוריך, כי מכתב זה הוא "לאקוני, חסר ולא ממצה - באופן שלא מאפשר להבין כלל מהן העובדות" שלשיטת המדינה מהוות את העבירות המיוחסות לו. בצורה זו הוא אינו יכול לממש את זכות השימוע, וזאת בניגוד להנחיית פרקליט המדינה. לדבריו, הפרקליטות השיבה שדי בפירוט זה, ועומדת על כך שהשימוע יתקיים ב-30 באוקטובר. אוריך מבקש צו ביניים שימנע את השימוע עד להכרעה בעתירתו, אשר הוגשה באמצעות עוה"ד עמית חדד, נועה מילשטיין ונופר שטטר. השופטת יעל וילנר דחתה את בקשתו של אוריך לצו ביניים והורתה לפרקליטות להגיש תגובה מקדמית עד 26 בחודש - ארבעה ימים לפני מועד השימוע.