מייסד אמזון ויו"ר Blue Origin, ג'ף בזוס, משרטט חזון דו־שלבי: בטווח של עשור־שניים יקומו בחלל מרכזי דאטה עצומים לאימון מערכות בינה מלאכותית; ובעשורים הבאים - מיליוני בני אדם יחיו במושבות חלל. בהופעה פומבית (5.10.25) בכינוס טכנולוגיה בטורינו, אמר: "זו בועה תעשייתית, לא פיננסית. יישרפו הון ורעיונות גרועים, אבל התועלת החברתית תהיה עצומה". מרכזי דאטה במסלול - למה בכלל? בזוס טען כי האימון של מודלי AI ייעזר בשני יתרונות מבניים של החלל:

• אנרגיה סולארית רציפה - ללא עננים ומזג אוויר, זמינות כמעט קבועה של קרינה סולארית מפחיתה עלויות ורעשים תפעוליים.

• הקלה על משאבי קרקע ומים - העברת חוות־שרתים מן הקרקע מקטינה את טביעת הרגל הסביבתית של תעשיית המחשוב, שצורכת יותר ויותר חשמל ומים לקירור.

במילותיו: "אשכולות הענק לאימון AI יהיו עדיפים בחלל", ובטווח של 10-20 שנה נראה "מרכזי דאטה בהספק ג'יגוואט" במסלול סביב כדור-הארץ. החזון הרחב: חיים ותעשיה מעבר לכדור-הארץ לדברי בזוס, החקלאות המוקדמת של חלל - לוויני תקשורת, מזג אוויר ותצפית - תתרחב לתעשיה, לייצור ואף למגורים. מגמת־העל: להעביר תהליכים עתירי־אנרגיה אל החלל כדי לשמר את כדור-הארץ למגורי אדם. "בעשורים הקרובים יחיו בחלל מיליוני אנשים", אמר, כשהעבודה הכבדה תבוצע בידי רובוטים, ותאי ייצור—וגם חוות מחשוב—ישייטו במסלולים יציבים. אבל זו "בועה" — ומה טוב בזה בזוס הכתיר את פריחת ה־AI כ"בועה תעשייתית": תקופה של עודף השקעות ביחס לרווחים מוכחים. ההיסטוריה, לטענתו, מיטיבה עם בועות תעשייתיות: הן מסננות רעש, מממנות תשתיות וקופצות את המערכת קדימה—גם אם משקיעים מסוימים מפסידים. "המנצחים תורמים לחברה", אמר, והשווה לימי הדוט־קום ולגלי ביוטכנולוגיה. חסמים ואתגרים

• שיגור ושירות - משקל החומרה ועלות השיגור, לצד תחזוקה מוגבלת בתנאי חלל.

• סיכון כשלים - תקלות באמצעי קירור/חשמל במסלול קשה לתקן.

*
• אסדרה ובטיחות מניעת פסולת חלל ובלימת סיכוני התנגשות יחייבו אסדרה בינלאומית הדוקה.

• כדאיות כוללת - חיסכון האנרגיה הצפוי לעומת עלויות השיגור, הביטוח והתחזוקה במסלול - עדיין לא הוכח כמשתלם.

בזוס מציב יעד שאפתני: להפוך את החלל לשכבת התשתית הבאה של האנושות—גם למחשוב עתיר־אנרגיה וגם לחיים עצמם. הבועה? מבחינתו, זו המנוע.