התוצאה הייתה ברורה: בכל השפות נצפתה הטרמה סמנטית – תגובה מהירה למילים קשורות. אך מידת ההשפעה לא הייתה אחידה. בשפות שבהן למילה אחת יש כמה משמעויות, כמו בערבית וביפנית, ההשפעה הייתה חלשה יותר. בשפות מדויקות יותר, כמו אנגלית וגרמנית, היא הייתה חזקה במיוחד. החוקרת הראשית, הד"ר ארין ביוקנאן מאוניברסיטת יוסטון, הסבירה: "המוח שלנו מחפש קשרים בין רעיונות. השפה רק מגלה לנו עד כמה הדרך הזו שונה ממקום למקום". החוקרים פרסמו את הנתונים, הקוד והכלים ששימשו אותם במאגר מדעי פתוח. מטרתם: לאפשר לחוקרים אחרים לבדוק כיצד השפה משפיעה על למידה, תרגום ואפילו על בינה מלאכותית. בעתיד צפוי להתווסף למחקר גם ניתוח של שפות נוספות – ובהן העברית, שעשויה לחשוף דפוסי חשיבה ייחודיים בזכות מבנה השורשים שלה.