בתחום הכלכלי נרשמה עלייה בהכנסות ממכרזים, בעיקר הודות למתחמי שדה דב בתל אביב, פרויקט “מכבי יפו” (412 יחידות דיור שנמכרו ב־378 מיליון שקל), תוכנית רעננה־נס ציונה (יותר מ־11 אלף יחידות דיור), ופארק הירקון בפתח תקוה. בדרום הורחבה קריית גת עם 15,600 יחידות דיור נוספות, ובצפון - יישוב שלומי מתחדש ברובע חדש בן 4,000 דירות. בעתלית הוחלט על הריסת בנייני רכבת ישנים ובניית 867 יחידות חדשות עם טיילת ירוקה. הרשות קידמה תוכניות ארציות אסטרטגיות: מפרץ חיפה (130 אלף יחידות דיור ושטחי תעסוקה), המשולש החקלאי באשדוד (לאחר העתקת מפעל אלת"א), ותוכנית לנגב המערבי שנועדה לחזק את הרשויות המקומיות ולהקים עוגנים כלכליים. בנוסף נמשכה עבודת תכנון לשני יישובים חרדיים חדשים - “תלה” ו“מלאכי” - ולשכונה חרדית באלעד. לצד הפעילות התכנונית הוטמעה רפורמת חדשנות טכנולוגית: מערכות בינה מלאכותית לניהול מידע, למעקב אחר נכסים ולייעול שירותי הציבור. קוינט ציין כי "השימוש בבינה מלאכותית מאפשר בקרה טובה יותר, חסכון תקציבי ושקיפות גבוהה כלפי הציבור". בתחום הסביבתי נמשכה השקעה בשמירה על עתודות הקרקע. הקרן לשמירה על שטחים פתוחים קיבלה תקציב של מאות מיליוני שקלים, מהם חלק הוקצה לשיקום אזורים שנפגעו במלחמה ולמיזמים סביבתיים ברחבי הארץ. לסיום מדגיש קוינט: “הרשות עמדה במשימותיה גם בתקופות הקשות ביותר בזכות עובדיה המסורים. יחד נמשיך להבטיח את שליחות הפיתוח והשגשוג של מדינת ישראל”.