הממשלה תקדם את הצעת החוק להעמדתם לדין של אנשי הנוח'בה שביצעו את פשעי 7 באוקטובר, עם שובם לישראל של החטופים החיים. כך סיכמו שר המשפטים, יריב לוין, יו"ר ועדת החוקה, שמחה רוטמן (הציונות הדתית), וח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו); ההצעה משותפת לרוטמן ומלינובסקי, עברה בקריאה טרומית ועל הוועדה להכין אותה לקריאה ראשונה. הייעוץ המשפטי לממשלה הסתייג מן ההצעה, באומרו שהיא עלולה לפגוע בלגיטימציה הבינלאומית של ישראל ובאינטרסים דיפלומטיים רחבים, אך ועדת השרים לחקיקה החליטה בחודש מאי לתמוך בה. לוין, רוטמן ומלינובסקי אומרים, כי "מיד לאחר הטבח הוקם צוות מיוחד של פרקליטות המדינה, המשטרה והשב"כ, אשר ביצע חקירה מקיפה של מחבלי הנוח׳בה שנעצרו, אסף ראיות בהיקפים חסרי תקדים שכוללים אלפי שעות וידאו וגבה אלפי שעות עדות למעשי הזוועה. כך הוכנו תיקי החקירה, האישומים השונים, רוכזו כל הראיות הקיימות והוכנו מספר מסלולים אפשריים לקראת העמדתם לדין. "לאחר עבודת המטה המקיפה גובשו טיוטות כתבי אישום נגד המחבלים. במסגרת זו, במהלך עבודת המטה שנעשתה וכן בדיונים בכנסת, ונוכח מספרם הגדול של המחבלים, עלה הצורך לבצע מספר תיקוני חקיקה על-מנת להבטיח שההליך המשפטי יתנהל באופן יעיל וניתן יהיה להבטיח שהצדק ייעשה וגם ייראה". על-פי ההצעה, יש לראות את המעשים שבוצעו בשבוע הראשון של המלחמה כעבירות של רצח עם על-פי החוק משנת 1950 העוסק בכך (בנפרד מהחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם), ויוקם בית דין בו יישפטו מי שיואשמו בעבירות המנויות בחוק זה. בין היתר מדובר ברצח, נזק גופני או נפשי חמור וחטיפת ילדים עד גיל 16. העונש המירבי על-פי חוק זה הוא מאסר עולם (בניגוד לעונש מוות שבחוק לעשיית דין). שופטי בית הדין יהיו: מי שכשיר להתמנות לבית המשפט העליון; משפטן זר ששרי המשפטים והחוץ יקבעו שיש לו ידע וניסיון מתאימים. ההצעה אינה קובעת שהשופטים ייבחרו בידי הוועדה לבחירת שופטים, כך שנראה שהכוונה היא שהממשלה תמנה אותם בעצמה. בבית הדין יהיו 15 שופטים והוא ידון בהרכב של שלושה או חמישה. בית הדין גם יהיה ערכאת הערעור על עצמו, וידון בערעורים במלוא הרכבו (בדומה להליך הדיון הנוסף בבית המשפט העליון). עוד נאמר בהצעה, כי "בית הדין המיוחד רשאי לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין המקובלים, בין השאר בשים לב לצורן בהגנה על נפגעי העבירה ובני משפחותיהם, בהקלה על שמיעת ראיות בהליכים מרובי נאשמים, בצמצומם של הליכי ביניים והליכים מקדמיים, בפומביות הדיון ובהנגשתו לקהלי יעד שונים בארץ ובעולם, ובנקיטת ההליכים ביעילות במטרה לעשות צדק; שר המשפטים רשאי לקבוע בתקנות, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, הוראות לעניין זה". הצעה זו היא הרחבה של ההקלה הקיימת בחוק לעשיית דין, ולפיה בית המשפט רשאי לסטות מדיני הראיה, אם הוא משוכנע שהדבר יועיל לגילוי האמת ולעשיית משפט צדק" ומחויב לנמק את החלטתו. כאן מדובר על שורה של גורמים נוספים המצדיקים סטייה מדיני הראיות, תוספת של אפשרות לסטות מסדרי הדין, ואף בקיצור ובזירוז ניכרים של ההליך - ללא חובת הנמקה. ההצעה כוללת הקמת צוות היגוי של נציגים ממשרדי הביטחון, המשפטים והחוץ, אשר יקבעו את מדיניות התביעה בהעמדה לדין על-פי החוק - בניגוד לבלעדיות שיש לפרקליטות בנושא ההעמדה לדין. גם השיקולים יהיו חריגים: "הצוות יתחשב, בין היתר, בשיקולים הנוגעים לביטחונה של מדינת ישראל וליחסי החוץ שלה, לנסיבות העבירה, לזכויות נפגעי העבירה ולאינטרס הציבורי".