הסנגוריה הצבאית הראשית דורשת (16.10.25) מהמבקר
מתניהו אנגלמן להשעות לאלתר את הליכי הביקורת בנושאי הליבה הנוגעים לאירועי שבעה באוקטובר 2023 ולמלחמת חרבות ברזל, בעקבות החלטת בג"ץ אתמול על הקמת ועדת חקירה ממלכתית והוראה לעידכון בתוך 30 יום. בפנייה הרשמית מודגש כי אין מחלוקת על הצורך בוועדה בעלת סמכויות חקירה נרחבות, שתעסוק בממצאים והמלצות ביחס לאירועי 7 באוקטובר.
דרישת הסנגוריה היא לעצור את הביקורות המתנהלות במשרד המבקר לגבי נושאי הליבה עד לקביעת מנגנון החקירה, היקפו, גדרי סמכותו וגבולות הגזרה בינו לבין ביקורת המדינה. הנימוק: המשך ביקורות בטרם תוגדר מסגרת הוועדה עלול לקבוע עובדות בשטח ולכרסם בסמכות הוועדה שתוקם.
החשש המרכזי: "מסירת עדויות בפני
מבקר המדינה, חשיפת מסמכים וגרסאות, והעברת טיוטות דוחות - יוצרים תשתית עובדתית שמזהמת את הבחינה העתידית על-ידי ועדת חקירה, ופוגעת באופן בלתי הפיך בזכויות המבוקרים", נכתב בפנייה. הסנגוריה הצבאית מוסיפה כי בשלב זה המשך הביקורות נגוע בחוסר סבירות קיצוני, ויש לאפשר לממשלה לממש את משילותה ולקבוע את מנגנון החקירה וסמכויות הוועדה.
הסנגוריה הצבאית קוראת למבקר "להשהות לאלתר את הליכי הביקורת בנושאי הליבה" עד לתיאום גבולות הגזרה עם הוועדה שתוקם. הפנייה חתומה בידי הד"ר אביגדור קלגסבלד, ראש הסנגוריה הצבאית הראשית, והסנגורית הצבאית הראשית אל"ם אופירה רוטשטיין־אלקבץ; העתק נשלח לרמטכ"ל, לסגנו, ליועצת המשפטית לממשלה, לפצ"רית ולראשת מנהלת יסודות.
הקשר המשפטי
בהחלטת בג"ץ הובהר כי הממשלה תעדכן בתוך 30 יום מה עלה בגורל הקמת הוועדה. ההחלטה נוסחה על-רקע עתירות הולכות ומתמשכות, ועמדת היועצת המשפטית לממשלה שלפיה ועדת חקירה ממלכתית - ולא מבקר המדינה - היא המסגרת המשפטית הראויה לבחינת סוגיות לאומיות ואסטרטגיות שעלו באירועי 7 באוקטובר.
הסנגוריה הצבאית: "משמעות ההתפתחויות האחרונות בזירה הצבאית־מדינית והחלטת בית המשפט העליון היא ברורה: תוקם ועדת חקירה בטווח הזמן הקרוב ואף המיידי. השאלה אינה אם תוקם ועדה, אלא מה יהיה מנגנון החקירה שייקבע".
ממשרד מבקר המדינה נמסר: "מבקר המדינה מקדם את הביקורות בעשרות נושאים בהתאם לסמכותו בדין ובהתאם למתווה המוסכם עם צה"ל שקיבל תוקף של פסק דין. ראוי שגורמי הצבא ישתפו פעולה עם הגורם הממלכתי היחיד שפועל מזה חודשים מכוח הדין על-מנת לרדת לחקר האמת. הודעת הסנגוריה הצבאית היא פעולה נוספת ברצף של אמתלות שמטרתן למנוע פרסום דוחות חשובים. ככל שתקום ועדת חקירה ממלכתית הוא יתאם עימה גבולות גזרה. יתרה מזו, דוחות ביקורת פותחים מסלול נוסף להקמת ועדה באמצעות הוועדה לביקורת המדינה".
אם הממשלה תעדכן על הקמת ועדה במועד שקצב בג"ץ, יידרש תיחום ברור בין תחומי הביקורת של המבקר לבין סמכויות הוועדה, כדי למנוע חפיפה ופגיעה באמון הציבור. עד אז, מתארת הסנגוריה מתיחות מוסדית: היא דורשת עצירה מלאה בנושאי הליבה, בעוד המבקר מצהיר כי ימשיך בביקורותיו לפי הדין ויתאם גבולות גזרה רק לאחר שהוועדה תקום בפועל.