האם המנהלים באמת מבינים את העובדים שלהם? דוח חדש של איגוד הניהול האמריקני (American Management Association) שפורסם לאחרונה מצביע על פער הולך ומתרחב בין תפיסת המנהלים את עצמם לבין הדרך שבה העובדים חווים את מנהליהם.
על-פי ממצאי הסקר, שבו השתתפו למעלה מ־1,300 אנשי מקצוע ברחבי העולם, מנהלים סבורים כי הם משפרים את רמת המעורבות, התקשורת והיעילות שלהם - אך העובדים חושבים אחרת. 59% מהמנהלים דיווחו כי מעורבותם גברה בשנה האחרונה, לעומת 80% מהעובדים שסבורים שהמנהלים דווקא נסוגו.
נשיא הארגון, מני אברמידיס, הסביר: "הפער הזה הוא אתגר קריטי לארגונים. המנהלים משוכנעים שהם משתפרים, אך העובדים אינם מרגישים זאת. כדי לגשר על הפער נדרש דגש מחודש על תקשורת, חניכה ושיתוף פעולה אמיתי".
עומס, תקשורת ודורות צעירים - שלוש נקודות החיכוך
הדוח מציג ארבעה ממצאים מרכזיים:
- אחריות גוברת - גם מנהלים וגם עובדים מציינים נטל גובר של משימות, צורך בהתמודדות עם שינויים תכופים ועבודה חוצת־ארגון.
- הבדלי סדרי עדיפות - המנהלים מדורגים את השגת יעדי המחלקה בראש סדר היום, בעוד העובדים רואים בתקשורת הפנים־ארגונית את המרכיב החשוב ביותר.
- פער דורי - צעירים בני דור ה־Z (בני 28-18) רואים בשיתוף פעולה מרכיב מרכזי בהרבה מאשר הדורות הוותיקים, ומעדיפים מבנה ארגוני שטוח וסגנון ניהול שיתופי.
- תחושת תמיכה שונה 83% מהמנהלים סבורים שההנהלה מעניקה להם את הכלים להצליח, אך רק 60% מהעובדים שאינם מנהלים מסכימים עם הקביעה הזאת.
איך סוגרים את הפער
הדוח ממליץ למעסיקים להשקיע בחיזוק שלוש יכולות עיקריות: תקשורת בהירה, חניכה (Coaching) ושיתוף פעולה. לטענת החוקרים, שלוש היכולות הללו מפחיתות שחיקה, בונות אמון בין הדרגים, ומחזקות את החשיבה הביקורתית ואת קבלת ההחלטות בארגון.
לפי אברמידיס: "ארגונים אינם יכולים להרשות לעצמם להתעלם מהפער הזה. ככל שהציפיות מהמנהל גוברות, כך חשוב יותר לדעת לחבר את העובדים, להקשיב להם וליצור תרבות ארגונית משתפת".