אם נדמה היה שהציבור הישראלי מאס בתקשורת – מתברר שהמציאות מורכבת בהרבה. הסקר השנתי של "יפעת מחקרי מדיה", שנערך לקראת כנס אילת לעיתונות ה־17, מראה כי הציבור אומנם צורך פחות חדשות – אך מאמין להן יותר. רמת העניין הכללית בחדשות ובאקטואליה ירדה לעומת השנה שעברה, אך היא עדיין גבוהה מזו שנמדדה ערב מלחמת חרבות ברזל. הרגלי הצפייה משתנים – אבל האמון נשמר ניכרת ירידה חדה בהיקף הצפייה במהדורות המרכזיות של שעות הערב, ונתוני 2025 ירדו אף מתחת לרמות שלפני המלחמה. רק 57 אחוזים מהציבור צופים במהדורות, וזהו שפל של שלוש השנים האחרונות. נשים צופות פחות מגברים, וככל שהגיל יורד – הצפייה פוחתת. עם זאת, מרבית הישראלים עדיין רואים צורך במהדורות החדשות המרכזיות, גם בעידן שבו כל ידיעה זמינה מיידית ברשת. חדשות 12 שומרת על ההובלה עם 34 אחוזים, אחריה ערוץ 14 עם 21 אחוזים, כאן 11 עם 14 אחוזים וחדשות 13 עם 9 בלבד. למרות ההובלה, החשיפה הכללית למהדורות 11 ו־13 גבוהה מזו של 14. הסיבות לצפייה נותרו קבועות: צורך בעידכון שוטף והרגל רב־שנים. מהמסך לרשת – שינוי דורי הטלוויזיה מאבדת גובה מול הרשתות החברתיות, אך לא את מעמדה המרכזי. פייסבוק הפכה לזירת החדשות המועדפת בקרב בני 40 ומעלה, ואילו אינסטגרם שולטת בקרב הצעירים. הציבור צורך חדשות ביותר ערוצים, אך גם חושש ממידע חלקי וממניפולציות. רק מיעוט מאמין כי הרשתות החברתיות יכולות להוות תחליף אמין לטלוויזיה, לאתרי החדשות ולרדיו. <עוד שהצריכה ברשתות החברתיות גדלה, האמון בהן נשחק. הציבור רואה במדיה המסורתית – הטלוויזיה, הרדיו ואתרי החדשות – מקור אמין בהרבה. 55 אחוזים מהישראלים דיווחו כי תוכן שיווקי מפריע להם מאוד, ו־65 אחוזים רוצים לדעת מתי כתבה נוצרה בעזרת בינה מלאכותית. רוב הציבור סבור שיש מקום לשידור ציבורי של חדשות ואקטואליה – ורק חמישית מתנגדים לכך. השידור הציבורי בראש, ערוץ 14 בתחתית כאן 11 וגלי צה"ל ממשיכים להוביל באמינות: 66 ו־56 אחוזים בהתאמה. אחריהם – העיתון "כלכליסט" עם 52 אחוזים. בתחתית הרשימה נמצאים ערוץ 14 והארץ, שכל אחד מהם נתפס כבלתי אמין על-ידי כחצי מהציבור. ערוץ 12 נחשב אמין יחסית ומזוהה יותר מכל עם "התקשורת הישראלית", ואף מוביל במדד הדעה החיובית. ערוץ 14, לעומתו, מעורר רגשות עזים לשני הכיוונים – הערצה מימין וביקורת קשה משמאל. רותם אברוצקי, העורך הראשי של כנס אילת לעיתונות, מסביר: "הציבור מתרחק מהמסך, אבל מחפש אמינות. יש עייפות מהחדשות, אך לא מהצורך לדעת. אנחנו בעידן שבו פחות צופים – אבל יותר בוחנים". קרב הענקים: סגל מול קושמרו עמית סגל, הכתב והפרשן הבכיר של חדשות 12, נבחר שוב לעיתונאי האמין והמקצועי ביותר בישראל. לצדו ניצב דני קושמרו, מגיש "אולפן שישי", שהוביל את מדד ההשפעה הציבורית. אחריהם ברשימה – יונית לוי, אילה חסון מכאן 11 וינון מגל מערוץ 14. החוקרים מציינים כי מדובר בדומיננטיות כמעט מוחלטת של עיתונאי ערוץ 12 בשדה התקשורתי, לצד התבססות של חסון ומגל כקולות בולטים מהצדדים השונים של השיח הציבורי. עוד בלטו ברשימות האמון וההשפעה: רינה מצליח (שכבר אינה עיתונאית פעילה), דפנה ליאל, אודי סגל, קרן מרציאנו, ניב רסקין, טלי מורנו ואברי גלעד – כל אחד מייצג סגנון אחר, אך כולם יחד משקפים את המפה האנושית של התקשורת הישראלית 2025. חדשות 12 הכי ישראלית 41 אחוזים מהנשאלים ציינו את חדשות 12 כמזוהה ביותר עם "התקשורת הישראלית". הנתון מלמד כי בעיני הציבור, הערוץ הוא לא רק מקור מידע אלא גם סמל תרבותי וזהותי. אחריו מדורגים הערוצים הציבוריים 11 ו־13, ובמקום הרביעי – ערוץ 14. לעומת זאת, העיתונות המודפסת – ידיעות אחרונות וישראל היום – ירדה דרמטית בזיהוי. עזה, הסכסוך והעמדות הפוליטיות הציבור הישראלי נותר חצוי בשאלות המדיניות. מעט מעל למחצית מתנגדים לסיקור המצב ההומניטרי ברצועת עזה, פחות משליש תומכים בכך, והיתר לא הכריעו. בקרב צופי ערוץ 14 ההתנגדות לסיקור גבוהה במיוחד, ואילו בקרב צופי הערוצים 11, 12 ו־13 ניכרת חלוקה מאוזנת יותר. גם בנוגע לסכסוך הישראלי־פלשתיני, המגמות ברורות: הפתרון הפופולרי ביותר הוא החלת ריבונות (סיפוח) מלאה והגירת פלשתינים מחוץ לעזה ויהודה ושומרון. מודל הקמת מדינה פלשתינית לצד ישראל ("שתי מדינות לשני עמים") נדחק למקום משני. המצב הכלכלי מדאיג יותר מהביטחוני 65 אחוזים מהציבור מודאגים מאוד או במידה רבה מהמצב הכלכלי, לעומת 57 אחוזים בלבד מהמצב הביטחוני. בקרב מצביעי הליכוד ובנט 2026 נרשמה רמת דאגה כלכלית גבוהה במיוחד – 80 ו־72 אחוזים בהתאמה. הסקר מצביע גם על קשר בין דפוסי צפייה לבין נטייה פוליטית: מצביעי בנט מעדיפים בעיקר את ערוץ 12; בקרב מצביעי הליכוד ההעדפה מתחלקת בין הערוצים 11, 12 ו־13; ומבין המתלבטים – 29 אחוזים מעדיפים את ערוץ 12 ורק 10 אחוזים את ערוץ 14. פחות הסכתים, יותר יוטיוב נרשמה ירידה בתדירות ההאזנה להסכתים לעומת השנה שעברה, אך יוטיוב והרשתות החברתיות נותרו מקורות החשיפה המרכזיים – בעיקר בקרב צעירים. רוב הציבור מאזין להסכתים לסירוגין בלבד, ולא באופן קבוע. כנס אילת לעיתונות, שייפתח ב־2 בנובמבר, יתמקד השנה באמון הציבור בתקשורת הישראלית. במשך ארבעה ימים יתכנסו עיתונאים, פוליטיקאים, אנשי תקשורת וסטודנטים ל־22 מושבים שיעסקו במשפט נתניהו, בבחירות הקרובות, ביחסי יהודים וערבים, בשיקום ההרתעה ובתקציב המדינה. אברוצקי מסכם: "יש תחושת עייפות מהחדשות – אבל לא מהאמת. הציבור הישראלי עדיין רוצה לדעת, להבין ולסמוך. זה אולי הסימן הכי חשוב לכך שהעיתונות בישראל עדיין חיה – ובועטת".