התנועה לחופש המידע מבקשת (19.10.25) מבית המשפט המחוזי בתל אביב להורות למשרד הביטחון וצה"ל למסור לה מידע על אישורי כניסה לקריה בתל אביב (מחנה רבין) לקרוביו ומקורביו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל. לטענת התנועה, משרד הביטחון וצה"ל התעלמו מפניותיה על-פי חוק חופש המידע. הפנייה והעתירה מציינות את שמות הבאים: שרה נתניהו; יאיר נתניהו; יועצו של נתניהו, יונתן אוריך (הדמות המרכזית בפרשת קטרגייט); היועץ האסטרטגי שרוליק איינהורן (המבוקש לחקירה בפרשות המסמכים המסווגים וקטרגייט); דובר הליכוד, גיא לוי; מנכ"ל הליכוד היוצא, צורי סיסו; ממלא-מקום מנכ"ל הליכוד הנכנס, דוד שרן; דובר משפחת נתניהו, עופר גולן; שלמה פילבר, לשעבר מנכ"ל משרד התקשורת וכיום איש הסקרים של ערוץ 14; אלי פלדשטיין, לשעבר דוברו של נתניהו לענייני צבא (ונאשם בפרשת המסמכים) ;אנשי התקשורת ינון מגל, יעקב ברדוגו ואראל סג"ל המזוהים עם נתניהו; וחברת הכנסת לשעבר אסנת מארק (שהגישה בשבוע שעבר למשפט נתניהו). התנועה אומרת כי הגישה את הבקשות בחודש פברואר השנה, המשרד והצבא נטלו לעצמם את הארכה שמעניק החוק למתן מענה לפניות, אך מאז לא מסרו את הפרטים ואף התעלמו משורה של פניות מצידה. לדבריה, הפניות באו "נוכח הדיווחים על מעורבותם של גורמים שונים, כגון יועצים פרטיים, אנשי תקשורת ובני משפחה של ראש הממשלה, בדיונים ביטחוניים ו/או מדיניים". התנועה מוסיפה: "המדובר במספר מצומצם של אנשים שניתנה להם האפשרות להשפיע על ההחלטות המתקבלות במחנה רבין, מרכז ניהול המערכות הביטחוניות בישראל. החלטות בדבר מתן היתרי כניסה למחנה בו מתקיימות ישיבות של הדרג הביטחוני והמדיני הבכיר ביותר בישראל הן החלטות בעלות השלכות משמעותיות ומורכבות מבחינה משפטית, מדינית ואף פוליטית, כך שאין ולא יכולה להיות הצדקה שלא ליידע את הציבור בדבר עצם נוכחותם של גורמים אלה והמועדים בהם הותרה כניסתם, אם הותרה, לרבות מספר הפעמים בהם נכנסו בפועל. "כפועל יוצא ממסירת הנתונים יוכל הציבור לבחון ולבקר את מדיניות המשיבים ביחס להכנסת אזרחים לשטחים של מחנות צבאיים, וביתר שאת לבחון את ההיתכנות שגורמים אזרחיים ופרטיים היו מעורבים במועדים מסוימים בדיונים שהתקיימו במחנה רבין או שהיו בקרבת מקום באופן שעלול היה להשפיע על קבלת ההחלטות, לכאורה". העתירה הוגשה באמצעות עו"ד יערה וינקלר-שליט.